|
|
עמוד:140
140 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה i . המשנה הסדורה מדברת ומכוונת ליחידי האדם בקהילתם המכילה "ישים" פרטיים, תופעות האינדיווידואלים, הסובייקטים . למעשה, כל "יש", על פי המשנה הסדורה, הוא פרט קונקרטי-סובייקטיבי-אינדיווידואלי . ה"יש", כאמור, הוא ייחוד ואיחוד בריבוי . הוא חלק מקהילה . היסודות ההכרתיים במפתח המשנה מיסוד א' ועד יסוד ה' הם הגדרות אידאות הכרתיות של חיים ותופעות במציאות הממשית והאמיתית במרחב . למשל : בהמשך, יסוד ב' מתייחס גם לנגזרת של יסוד א', אך בעיקרו הוא מתייחס לכל סוגי הטבע הידועים לאנושות ולאלו שעדיין לא ידועים על פי תפיסתו של האדם . יסוד ג' אומר : " חיים הם פעילות מסוג אחד בין יש לאין ובין חומר לרוח ( אנרגיה ) " . הוא מתייחס לכל "יש" שנכלל בהגדרה של "חיים", והמשנה הסדורה מתייחסת כאן במפורש גם ל"יש" הידוע כ"דומם" . גם יסוד ד' ויסוד ה' מתייחסים ל"יש" בהגדרתו הרחבה ביותר, ואילו יסודות ו'-י' מתייחסים בעיקר למרחב ולממד האנושי שבו . למשל : ביסוד ו' המשנה מדברת על " ה חיים" בה"א היידוע, החי הידוע ; אלו הם בעלי חיים שאנו, בני-האדם, נחשבים לאחד הסוגים והמינים שלהם, שבו המקרה הפרטי מעיד על הכללי . כמו היחסים, הקשר בין האדם אל הטבע, בין יחיד ליחיד, בין אדם לקהילתו וסביבתו . כאן נכנסת התובנה, הראייה-הכרה, שקיימת אמת אידאית משתנה של הטבע, של האלוהים האפשרי במציאות הממשית האפשרית . האנושות, רובה ככולה, תופסת את המציאות כדואלית וסיבתית . בתפיסה הזאת יש הפרדה בין גוף לנפש, בין אדם לאלוהים . יש אמונה תאולוגית שהיא מחוץ לטבע הטובע, והיא מתקיימת בתפיסות אמונות דתיות ואמונות חילוניות כאחד . אמונה זו מתממשת בכל רגע ורגע על ידי המאמין הן באורח חייו ( אמונה בכוח מוחלט, אמונה בגזענות וכו' ) , הן בלבושו, במנהגיו, במאכליו וכו' . יש התמרה של אמונות תאולוגיות לעיצובה של המציאות באופן ממשי . בני-האדם מוכנים למות עבור אידאולוגיה תאולוגית אמונית, ומהיסטוריוגרפיה של האנושות ידוע לנו כמה האמונה והדת היו אטומים, מניפולטיביים ואשמים בגזענות, בסבל, במלחמות ובהרג . המשנה מכירה במציאות שמתחוללת והווה בעולם התופעות הממשי . המרחב מאפשר תפיסה מציאות החושבת ופועלת סיבתית . לכן בהמשך ישנו יסוד ח' האומר : " לאמונה ולדתות משמעות מעשית במסע האנושות " .
|
|