מַפְתֵּחַ: היכל טרנסצנדנטי־אימננטי — עשרה יסודות הכרתיים

עמוד:139

139 עשרה יס וד ו ת ה כרת י י ם יוצרת כלל-ועיקר, והיא אך משחררת מושג-השכל מן ההגבלות, שאין מפלט מהן, של ניסיון-שבאפשר : לאמור, היא מבקשת להרחיבן מעֵבר לגבולות- הניסיוני . . . ( שלפיהם משעבד השכל את כל התופעות לאחדות המרכיבה ) כוליות מוחלטת . . . לפיכך, ראשונה, לא תהינה האידיאות הטראנסצינדנטאליות אלא קטיגוריות שהורחבו עד לשאינו-מותנה" ( עמנואל קאנט, ביקורתהתבונה הטהורה , תרגום : ש"ה ברגמן, נ' רוטנשטרייך, מוסד ביאליק, 1996 , עמ' 219 ) . להבדיל מ קאנט , לשיטתו ותקופתו ( ראו ביאור 2 ) , המשנה הסדורה אינה רואה תופעות טרנסצנדנטליות, אלא הן רק טרנסצנדנטיות בתוך הטבע הטובע . ניתן לראות את שיטתו של עמנואלקאנט כוורסיה הפועלת עם היסודות במפתח המשנה הסדורה, המכילים ומהווים אחדות הכרתית מרכיבה, אבל היא טרנסצנדנטית ולא טרנסצנדטלית ( להגדרתו של קאנט ) , סובייקטיבית, הסתכלויות בוננויות, אידאות הכרתיות משתנות ואמיתויות קוסמולוגיות . היסודות ההכרתיים במפתח המשנה והאינטראקציה ביניהם מאפשרים ליחיד והקהילה להרחיב, להעמיק את אופק הראייה-ההכרה, תוך התאמה הולמת, ראייה צלולה ובהירה של אישוש תפיסת המציאות הממשית והאמיתית של עצמו ושל סביבתו . על פי מתודת המשנה הסדורה, ראייה הכרתית איכותית היא תפיסת מציאות ממשית של משמעויות פועלות של עצמו וסביבתו . לפרקים תפיסת היחסים, המשמעויות, היא אינטואיטיבית-טרנסצנדנטית, ופעמים המשמעות הפועלת, מתרקמת לתפיסת אחדות פעולה מרכיבה והולמת, לאחר חשיבה כלשהי קצרה או מורכבת, הנבדקת דינמית הן על ידי אישוש שיקוף אוסף ניסיון תופעות עבר הצרובות בזיכרון, כמו עלייה בכוחות עצמך לעמידה ישרה על כיסא, הן על ידי התבונה הבהירה והטהורה המדמיינת זאת בהיותה ( היחיד ) חולה עם חום . בכל המקרים תפיסת יחס היא משמעות פועלת, האוחזת לפחות פעולה אחת ( או אי-פעולה ) בין ה"ישים" המתייחסים, כאמור לעיל . לכן היסודות ההכרתיים משמשים עיקרים מכוונים כלליים עבור כל שלוש המשניות עצמן, המכילות מתודה טרנסצנדנטית-אימננטית, המכילה שלושה פרקים שהם אידאות-קטגוריות — פרק ראשון : " מטרות-על " ( אידאה אונטולוגית-טרנסצנדנטית ) , פרק שני : " דרך " ( אידאה קוסמולוגית ) , פרק שלישי : " מימוש " ( אידאה פיזיולוגית ) .

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר