|
|
עמוד:138
138 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה f . באיגרת עשירית לשמעון דה-פריס, איגרות , עמ' 89 , מגדיר שפינוזה מהו משפט אמת-נצחית ואומר : "כגון מן המשפט : מאַין יוצא אַין . משפטים כאלה וכיוצאים באלה נקראים בפשטות אמיתות נצחיות, מפני שאין רוצים לסמן בהם אלא דבר זה שאין להם מקום כלשהו מחוץ לשכל" . כל היסודות ב מפתח המשנה הסדורה הנם "אמיתות נצחיות" לשיטתו של שפינוזה . כאמור, המשנה הסדורה מרחיבה את הראייה של ההכרה ( ראייה-הכרה ) על ידי הצבה והגדרה של עשרה משפטי יסוד ( פוסטולטים ) , המוגדרים כ יסודות הכרתיים של מפתח המשנה ומשמשים היכל הכרתי למשנה הסדורה כולה . g . ב אתיקה , חלק ב', עיון למשפט 49 , עמ' 183 , אומר שפינוזה : "בוודאות אנו מבינים משהו חיובי ולא העדר ספק . ואילו העדר ודאות אנו מבינים כשקרות" . הממשות מאוששת על ידי הוודאות . ודאות האישוש הממשי היא האמת . המשנה הסדורה מאמצת טענה זו ורואה ומכירה בהדדיות הקיימת בין ודאות לאמת ומשתמשת בה בהמשך, בבניית עשרת היסודות ההכרתיים במפתח המשנה . למשל : יסוד ד', האומר : "רוח חיים היא תודעה כללית, פעמים חלק ממנה מודע ומואר ופעמים זאת היא הפותחת, גם לאדם, את דרך הארה", הינו המורכב ביותר מבחינה זו, אך הוא שלוב עם אמיתות היסודות ב' ו-ג' ומתורת האידאות המשתנות על פי המשנה הסדורה ולתקופתה, המאה ה- 21 . המשנה הסדורה מגדירה את הנפשגוף הרוחשת כנשמה היחידנית הקונקרטית ההווה, שהיא סך כל פעילויותיה ההוֹווֹת, "רוח חיים" אונטולוגית, שהיא ממד, חלק של "תודעה כללית", כאמור ביסוד ד' עצמו בהמשך . אומנם אין ודאות כשלעצמה אלא אישוש ממשות הדדי בלבד של ה"ישים" המתייחסים זה לזה, בין שאלה "רוח חיים" או "תודעה כללית", כאשר אחד ה"ישים" מתייחס ל"יש" השני, אזי הוא קיים במציאות הממשית . h . היסודות ההכרתיים במפתח המשנה הינם מושגים טהורים אימננטיים- טרנסצנדנטיים המרחיבים את אופקי הראייה-הכרה של מציאות ממשית שבאפשר . ניתן לראות ביסודות כקטגוריות לשיטתו של עמנואל קאנט על " שיטת האידיאות הקוסמולוגיות", האומר וטוען : "כי מתוך השכל-בלבד עשויים להיווצר מושגים טהורים וטראנסצינדנטאליים . שהתבונה אינה
|
|