הַקְדָּמָה

עמוד:112

112 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה t  i    j ( פעולה ) ( חומר ) ∑∑∑ = M ( מימוש ) כאשר t הוא הזמן, i היא "פעולה" ו- j היא "חומר" המשנה טוענת שקיים יחס דינמי בין MWI ויותר מכך, כל אחד מהם הוא : ) Subject to each other ( ST . I הוא W-ו , MW-ל ST הוא M-ו , MI-ל ST הוא IW-ל ST . כאשר M ≤ I ≥ W Optimum I = Optimum M + Optimum W כאשר : I > 0 M, W } 0, + ∞ ) כאמור, המבנה הסיסטמי של שלוש המשניות הוא דינמי . כל הפרקים קשורים ומחוברים זה לזה באופן כזה שהם גם תלויים זה בזה . I חייב להיות גדול מ- 0 , ויכול להתפתח עד מימוש אופטימלי ביחס למשאבים הקיימים והפוטנציאליים M-בו W-ב . I מגדיר את המצב של "משמעות-רוח" או של "מטרות-על" של היחיד, מאחר שהקונטוס, הרצון לחיות, של היחיד או הקהילה, מכתיב מצב חיובי הגדול מ- 0 , אחרת הוא / היא / הם מתים או מתאבדים . איכויות "מטרות-על", I , המאופיינות כ"משמעות-רוח" של היחיד, הן פונקציה של "דרך ( ראייה-הכרה ) ", W , של אותו יחיד את עצמו, מהותו, אל מול קהילתו הסובבת אותו ואותם, ויחד עימה, ומימושו באמצעות "מימוש ( פעולה-חומר ) M," , במציאות הממשית בפועל בעצמו וקהילתו . למעשה, אפשר לראות את הקשר בין I-ו M , W במרחב, כאשר WM מגדירים מרחב, I-ו — את רמת האיכויות . היות I-ש › 0 , ושלושתם קשורים זה בזה, כמוגדר לעיל, הרי בהכרח שלושתם יוצרים מרחב המבטא את ייחודו ומצבו של היחיד או הקהילה במשנה השנייה, החברתית, משנה סדורה : עולם חיי קהילות , כמפורט בהמשך . המידע זורם ועובר בעולם תופעות ה"יש" בין W-ו M , I בכל הכיוונים ובכל עת שהיחיד או הקהילה פועלים וחיים . כאשר היחיד או הקהילה מתים, זיכרון שארית I-ה מתווסף ו"נבלע" ב"תודעה כללית" במרחב, כמבואר ביסוד ד' במפתח

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא