|
|
עמוד:102
102 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה של היחיד הקונקרטי וקהילתו, ובשאלה אם תקוותו היא מציאותית, ממשית ואמיתית . אנו גם פועלים ועושים דברים שונים שיש בהן מצב תלוי "תקווה", פעילויות שאינן בחזקת החלטות מודעות, בהכרה מודעת, כמו אין-ספור החלטות אינטואיטיביות וספונטניות, במהלך חיינו הרגילים, היום-יומיים . מהכנת חביתה ב"תקווה" שתשביע אותנו ; לקראת רכישת דירה מקבלן ב"תקווה" שנקבלה כפי שציפינו ; כך נאסוף ונלקט פירורי "תקווֹת" או לחלופין "פירורי אושר" . וכך כל תקווה, חובקת, מוסבת ומתווספת אֱלֵי חיינו הרגעיים של מנעדי איכויות אושרנו . המשנה מאמצת את האמרה האומרת "ראשון למחשבה אחרון למעשה" ( זוהר , חלק ג' רלח, א ) , בדומה ל"סוף מעשה במחשבה תחילה" שאמר המקובל הצפתי שלמה אלקבץ . מחשבה מודעת ושאינה מודעת למעשה מודע ושאינו מודע . היות שהמציאות אפשרית ולא הכרחית, ראוי שנפעל ונעשה מעשים בפועל מתוך מחשבה תחילה הקשורה בתקווה ממשית ואמיתית שהיא אף אפשרית . תקוות שקר היא תקווה או חתירה לקראת דברים שאינם אפשריים ליחיד וסביבתו . פעולות ומעשים אלו לא רק יוציאו אותנו או יקטינו בנו מצבים של חסך שבהם רגעֵי מנעדֵי איכויות השלווה והאושר ( התקווה ) ביחיד רופפים ושבריריים, לא ברורים או פעמים רבות כבויים, אלא ייצרו פעולות ומעשים שיאפשרו ללומד להעצים ולחזק לתקופה ארוכה יותר ( התמד ) את משכי זמן איכויות האושר הנכסף . b . לשיטתי, במשנה הסדורה ה" תקווה " היא מרכיב באנרגיית חיות בלתי פוסקת, הנעלמת בפטירתו של היחיד ( גופנפש ) . מנעדי איכויות האושר נקבעים ממארג של מדדים : ממנעד איכויות אפיוני התנועה המחוללים טריליוני תנועות משתנות בגופנפש היחידני ( ראו הרחבה ב תורתהמחוללים ) ; מההכרה והראייה של היחיד את עצמו בסביבתו הממשית, הגורמת לו לבחור בין אפשרויות פעולה, וכך מצטבר הסך הכולל של הלימוד של היחיד והקהילה . כל אלה מסרטטים את אופק הראייה והכרה של היחיד את מציאותו ואת סביבתו בשילוב בריאותו ( "המזל האלוהי", כדברי אפלטון ) . הרגעים של מנעדי איכויות אושר הינם משתנים-יחסיים, מקהילה לקהילה ומתקופה לתקופה . אחד יכול להיות מאושר ממצבו ומקומו בקהילת פשע מסוכנת לציבור ולעצמו, ואחֵר – מהיותו חבר בקהילת חובבי ספורט הכדורגל . כל אחד מהם יבצע פעילויות מסוימות,
|
|