|
|
עמוד:96
96 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה וכו' ( להרחבה ראו מורהאנכי , הגיונות אמסטרדמיים : הפנומנולוגיה של ההכרה ) . רובה של האנושות כיום, במאה ה- 21 , כ- 7 . 7 מיליארד בני-אנוש, עודנה דואלית וסיבתית בראייתה ; ראשית, בני אדם רבים מאמינים ב"כוח עליון" עליון וחיצוני לתופעות, טרנסצנדנטלי, "מעל" הטבע הטובע . ושנית, הם "רואים" שהאלוהים גם פועל בתופעות הממשיות באופן סיבתי, דבר מוביל לדבר, כלומר המציאות הכרחית ונקבעת מראש בתהליך של סיבה ותוצאה . עֶקרון הסיבתיות הוא עיקרון המשריש בהכרת האנוש מושגים כמו "שלמות" ו"הצלחה", מושגים שאינם קיימים במציאות עצמה . לכן, יסוד ח' לעיל הוא עובדה מציאותית, חלק אינטגרלי פועל במרחב שבו גם האלוהי רק אפשרי . b . נכון להיום, האנושות תופסת את התופעות האונטולוגיות כהתרחשות תאולוגית, דתית או מחולנת, המשאירה את האנושות בסבל, כאב ואובדן . ה משנה סדורה : אֶרֶץתִּקְוָה מכירה ורואה את האמונה והדת ביסוד ח', כאחד מעשרה יסודות ההכרה המפורטים במפתח המשנה הסדורה, ובכך היא מפרידה אותם משלוש המשניות . למעשה, המשנה הסדורה מפרידה ומוציאה את הדת מהשליטה וההשפעה ההייררכית המתווכת בין המאמין לאלוהיו, וממקמת אותה בתוך היפעלויותיו של היחיד והקהילה, כחלק מהאפשרויות הגלומות בהם . אומנם, יש אלפי דתות ואמונות על ארץ תקווה, הפלנטה, המאוגדות במאות אלפי קהילות, רובן קהילות מעורבות . לכן ראוי שהן יאמצו את מבנה המשנה הסדורה השנייה, נגזרת א', משנהסדורה : עולםחייקהילות , גם אם האמונה היא החוט המאגד ביניהם כיחידי קהילה . בהמשך יבואר יסוד ח' במפתח המשנה הסדורה, על המשמעות המעשית של האמונות הדתיות בהתפתחותה האפשרית של ההכרה האנושית ותפיסת מציאותה במרחב . בן-אנוש — כלומר, בן האנושות, בן המין האנושי, מין מן החי האנושי, בן / ת אדם, 43 אדם בעל / ת שיח, חברתי . ב אתיקה , חלק ה', משפט 17 , משפט נסמך, עמ' 381 , אומר שפינוזה : "אלוהים, אם נדבר במדויק, אינו אוהב ואינו שונא שום אדם" . "אוהב" ו"שונא" יש בהם מה"טוב" וה"רע", המפורשים כאתיקה אנושית, והדבר מתיישב עם תפיסת שפינוזה את הטבע, שאין בו "טוב" ו"רע" כלל . המשנה הסדורה מסכימה עם משפט נסמך זה ומוסיפה, שבן-האדם בעל ראייה והכרה אנושית התופסת את מציאותה הממשית, אינה יכולה להמשיג או להכיל את
|
|