|
|
עמוד:95
95 הַקְדָּמָה a . האמונה — בהמשך, ב מפתח המשנה הסדורה, יסוד ח', אומר : " לאמונה 42 ולדתות משמעות מעשית במסע האנושות " . לפי שפינוזה במשנתו המדינית, המציאות הכרחית וסדר התופעות ואופן התרחשותם נקבע מראש . לראייתו אין בחירה חופשית . אומנם לתפיסתו אין עניין של "טוב" ו"רע" בטבע, בדומה לתפיסת ה רמב"ם ( מורהנבוכים , חלק א, פרק ב, אוניברסיטת תל אביב, תרגם מערבית : מיכאל שורץ, עמ' 32 – 35 ) , המוסיף ואומר שהטבע כולל רק "אמת" או "שקר" . ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה , רואה את הטבע כאדיש למושגי "טוב" ו"רע", אך בניגוד ל שפינוזה , דקארט , ופילוסופים דואליסטיים אחרים ( שפינוזה הוא מוניסט, הדואליזם הקרטזיאני כלול אצלו במוניזם אונטולוגי ) , המשנה הסדורה " מוציאה את הדת ", את אמונת הפולחן הדואלית-תאולוגית של מעורבות אלוהים, הלוגוס המכונן, בתוך התופעות . המשנה הסדורה רואה את המציאות כאפשרית ולא כהכרחית, וכך גם התופעות הכלולות בה אפשריות ולא הכרחיות . כאמור לעיל, מושג האלוהים ( יחיד או רבים הם מושגי אדם, שאינם חלים על אלוהים ) החורג מכל מושג אנושי, הוא בגדר אפשרות בלבד, הכלולה בשאר האפשרויות שבמציאות . המשנה רואה ומכירה את אופקי ההכרה הפתוחים והעמוקים, בתוך מרחב התופעות, ובהם גם את אופקי ההכרה התאולוגית . נקודת "הקפיצה" מאונטולוגיה לתאולוגיה היא הנקודה שההתבוננות האנושית אינה מכירה ואינה רואה בה הסבר לתופעות הטבעיות . עם זאת, הקוסמולוגיה והאונטולוגיה שבבסיס המשנה מכוונות להסבר התקיימותן והתאיינותן של התופעות, כלומר להסבר הבקיעה מה"אין" אל ה"יש" ומן ה"יש" אל ה"אין" . כאמור, הכול נמצא בתנועה, ולתנועה גופה יש מאפייני חיות באיכויות שונות . כל אחד מאיתנו, כל "יש" שהוא, הוא אגד של תנועות 43 , כתופעה 42 של בן האנושהמשנה רואה את התרחשות האמונה התרחשותית בדרכה של האנושות, המחוללת תפיסת מציאות, הכרה, 44 ופעילות ביחיד ובקהילה כאחד . הוויית ישראל-פלסטין, ארץמודעות 45 , צִיּוֹן-יְרוּשָׁלִַם, מהווים מפתח אחד, אפשרי, למסע אנושות הקודש מודע ומואר .
|
|