|
|
עמוד:93
93 הַקְדָּמָה ישותו מתוך צווי התבונה לבדה" ( ההדגשה במקור ) . המשנה מאמצת את גישת שפינוזה ומכילה את "איתנות הרוח" של היחיד בהכרתו וראייתו במודע את עצמו ובסביבתו באופן ממשי ובהיר תוך חתירה גם לשמר את ייחודו הנמשכת בסביבתו וגם לפעול למען קהילה המכבדת ואוהבת את יחידיה וסביבתה . נוסף על כך, אין מדובר רק ב"צווי התבונה" בלבד, אלא קיים איחוד בפועל של התרחשות "איתנות הרוח" עם רגשות וחושים השלובים זה בזה . רוב תנועותינו, כולל תנועה של מחשבות, מלוּווֹת ברציות והיפעלויות ובה בעת מבצעות ללא הכרה מודעת טריליוני פעילויות התואמות והולמות את תפיסת מציאותו הסובייקטיבית של היחיד . "איתנות הרוח" היא תכונת אופי כמו "רפיון הרוח" . המשנה "מודעת" להיות מצב אנושי של "רפיון הרוח", היות שכל רצייה היא רִגְשָׁה השלובה במחשבה מודעת ושלא מודעת וחישה כלשהי, והיא איננה יציבה אלא משתנה . היא רצייה עם מנעד דינמי שפעמים איכותה בהירה וצלולה ופעמים איכותה עכורה ומעורפלת, כמו מנעדי שמחה או אהבה . האנוש במצבו רוצה להיות "מודע" למצבו הממשי והאמיתי במרחב הקהילתי-סביבתי, גם אם הוא נמצא ב"רפיון רוח" . דרך — בעיון למשפט 7 בחלק ב' של ה אתיקה , עמ' 133 , אומר שפינוזה : "אם 41 אמרתי שאלוהים הוא סיבתה של אידיאה — לדוגמה, אידיאת המעגל — רק המשנה הסדורה בנויה מיסודות, הגדרות, אמירות, רצונות, הסברים, קריאות, הקשרים למינם, אפשרויות, הזדמנויות, תוספות, פירושים, סדרים, פרקים, מקצבים, בריתות אהבה וחירות, נושבת רוח תקווה, 41 , בין אנוש קהילה וטבע . דרך כל אשר לא נאמר במשנה בעניין אנוש, קהילה וטבע, אפשרי וקיים . אך קיומם, על הקשריהם ומקומם לוקה בחסר, בכשל מֻבְנֶה פנימי ודרכם מלווה בסבל, בכאב ובעיוורון .
|
|