|
|
עמוד:92
92 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה אפשר להגדיר את ראייתה של המשנה הסדורה כ"פאן-פסיכיזם מורכב" ( הכול תודעה ) , להבדיל מרעיונות כמו המטריאליזם של המערכת המרכזית, תורת הנפש הסיבתית, האפיפנומנאליזם החדש או תורת שני ההיבטים של פ"פ סטרוסון ( קיט קמפבל, גוףונפש , תרגום : י' נבון, מאגנס, ירושלים, עמ' 84 , 1982 ) . מתוך ספרי משליחצרהנזירעםכיפהזהובה , משל הנזיר עם ביצה זהובה למשנת שני ההיבטים : שיר פ : זֹאת הִיא נֶפֶשְׁגּוּף הָרוֹאָה / הָאוֹמֶרֶת אוֹתִיּוֹת וּמִלִּים / נִדְפָּסוֹת בְּאֶצְבַּע אֱלוֹהִים / נֶהֱפָכוֹת לְקוֹלוֹת לְדִבֵּר / "אָנֹכִי" שיר פא : משל הנזיר עם גלימה זהובה למטריאליזם של המערכת המרכזית ולדואליזם האינטראקציוניסטי : זֹאת כַּף הָאֵל אוֹחֶזֶת וּמַרְפָּה / עַיִן רוֹאָה מַרְאוֹת רַחֲשֵׁי לֵב / אֹזֶן שׁוֹמַעַת אֱמֶת וְשֶׁקֶר / לָשׁוֹן טוֹעֶמֶת מַר וּמָתוֹק / וּנְשִׁימָה סְפוּגָה בְּרֵיחַ גּוּפְנֶפֶשׁ ליחיד והקהילה — המשנה רואה ומכירה שרוב בני-האדם אינם מודעים 39 בייחוד בתקופה שלנו, שבה היחיד, עוד טרם לידתו, "מופגז" בחרדות ופחדים ומחונך לרכישת כלים אשר "יסדרו" לו "תבנית אושר סדורה", המורכבת רובה ככולה באופן הייררכי בסולם הבסיסי הידוע של פרופסור מאסלו בשילוב עם הכרת מעמדו הקהילתי-חברתי ( חזק-חלש, עשיר-עני, חכם-טיפש, יפה- מכוער, ימני-שמאלני וכו' ) . לכן אושרו של היחיד כחלק פועל בחיי קהילה לא מתממש, מאחר שהוא מותאם לסוג של אידיאת אושר אוניברסלית לא ממשית ושקרית . אידיאת האושר השקרית הזאת נוחה למעטים ( בעלי הון למיניהם ) או פוליטיקאים ותאגידים שהאינטרס שלהם הוא כסף וכוח, אך בפועל היא אינה מביאה רגעים של מנעדי איכויות אושר אמיתי . אין מטרת המשנה ל"לעשיית נפשות" לכך שיותר אנשים יאמצוה, אלא להיצמד ולאחוז באמת עצמה . מודעת — בעיון, משפט 59 בחלק ג' של ה אתיקה , עמ' 255 , אומר שפינוזה : 4 "בשם איתנות הרוח אני מכנה את התשוקה שבה כל אדם חותר לשמר את
|
|