הַקְדָּמָה

עמוד:91

91 הַקְדָּמָה אפשרית — עמנואל קאנט מגדיר את נפש האדם כעצם פשוט, בעל אחדות, 38 המתייחס למושאים אפשריים בחלל, ואומר : "שגם כשאנו מייחסים לה לנפש טבע פשוט זה, כלומר שאין היא מכילה כל ריבוי זה-מחוץ-לזה, ושעל כן אינה מכילה כל גודל מתפשט, — אי אפשר לשלול ממנה, כמו מנמצא- כלשהו, גודל פנימי, כלומר דרגת ממשות מבחינת כל כישרונותיה, ויותר מזה, מבחינת כל מה שהיא בנותן-מציאות" ( עמנואל קאנט, ביקורתהתבונה הטהורה , תרגום : ש"ה ברגמן, נ' רוטנשטרייך, מוסד ביאליק, 1996 , עמ' 210 ) . המשנה רואה את הנפש היחידנית כבלתי נפרדת מהגוף . הנפש היא גוף והגוף הוא הנפש, נפשגוף, כאמור בהקדמה למשנה והביאורים לעיל . לשיטתנו, הנפשגוף היא תופעת התגלמות הוויה ממשית ואמיתית, האוחזת בייחודיותה הסובייקטיבית ומשתנה ללא הפסק עד מותה, סופה . הנשמה היא מושג המהות הקונקרטית-סובייקטיבית, סך כל פעילויותיו ההוֹווֹת של היחיד . הפילוסוף עמנואל קאנט אמר, כפי שאמר דקארט לפניו : "אני קיים כחושב" ( שם, עמ' 212 ) והמשיך ואמר : "כי האני אינו מושג כלל אלא כינוי המושא של חושנו הפנימי" ( עמנואל קאנט, הקדמות , תרגום : א' יערי, מאגנס, 1988 , עמ' 136 ) . להבדיל מראייתו של קאנט , המשנה הסדורה מכילה בתוכה את ה"אני" היחידני הרציף, I"ה ", ה"אנכי", אשר בפשטות היא מהותה ההולמת של נפשגוף, אמיתית וממשית במרחב ההווה . לכן, ה"אני" היחידני הרציף הוא מושא מתמיד בהוויה הממשית כל עוד היחיד חי . ביאור 32 לעיל מרחיב את עניין החיות בהערה על מחשבה, אשר פועלת בכל מצב חיותו של היחיד, בין שהיא בהכרה מודעת או לא מודעת, כשינה או מהסתכלות חושנית כלשהי . משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה, היא משנה אתית חברתית, המגלה ומעצבת 38 לאנוש, ליחיד והקהילה להרחיב באיכותדרך פועלת אפשרית ראייתם-הכרתם את תפיסת עצמם בקהילתם ותפיסת המציאות 39 , ראייה-הכרה במרחב, תפיסה המאפשרת לאנוש, ליחיד והקהילה 4 ומוארת, היוצרת משמעות-חיים בסביבה אוהבת . מוּדָעת

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר