|
|
עמוד:88
88 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה באמנות האו"ם . שלוש המשניות של ה משנהסדורה : אֶרֶץתִּקְוָה יחד עם מפתח המשנה, שלובות זו בזו, שילוב היוצר אפשרות לחברה קהילתית מכבדת ואוהבת יותר . החרדה והפחד — בעיון השני למשפט 18 בחלק ג' של ה אתיקה , עמ' 214 , אומר 36 שפינוזה : " פחד הוא עצב לא יציב שגם הוא נולד מדימוי של דבר מסופק" ( ההדגשה במקור ) . המשנה רואה ומכירה ב"חרדה" ו"פחד" כשתי רציות שונות ושלובות . החרדה היא תכונת אופי הקיימת בבסיס תכונות החיות, באיכות ובדרגות שונות, אשר יוסברו בהמשך וב תורתהמחוללים , ואילו הפחד הינו תכונה התנהגותית, רִגְשָׁה המתרחשת למשל באיבוד שליטה מסוג שהוא, המצמצמת את אנרגיית החיות ההווָה ביחיד בהתחוללותה של נפשגופו . אפשרי שעוצמת הפחד שהיחיד חווה מהווה סכנה קרובה ומיידית היכולה לגרום לו להתנתק מהמציאות . האנוש, הגופנפש, הינו ברייה בעלת מנגנוני הגנה רגישים ורובם תת-הכרתיים ובלתי מודעים לאנוש בתפקודו היומי ולתפקודו הכולל ההולם . מנגנוני ההגנה האינסטינקטיביים מרתיעים את היחיד מנזק גופני מיידי, ופחות מעורבים בסוגי פחד הנובעים מתעתועי נפשגוף היחיד, בראייתו המעוותת והשקרית את עצמו בכלל המציאות הקהילתית והסביבתית . אנו רואים באיום ברור ממשי ואמיתי, או חלילה איום מוות, כמצב של אימה ובעתה . המשנה הסדורה רואה שרוב גורמי הפחד הם ראייה ותפיסתה של המציאות באופן מעוות ולא ממשי, לא אמיתי ולא בהיר . חוסר הבהירות הוא הן בראייה וההכרה של העצמי, הן בראייה והכרה של המציאות הממשית, החברתית קהילתית . ממשות בפועל היא אישוש הדדי של התופעות . זוהי פעולה רציפה של אישוש הכרתי זה את זה . אני יהודה גם בגלל ששלומית, אביה, דניאל, דוד, זהר, נעמה, מיכאל ואחרים רואים אותי כיהודה, כדטוס או עתי ( להרחבה ראו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשל ההכרה ו מורהאנכי ) . פחד גדול יותר קיים אצל יחיד החי במציאות לא ברורה, לא מאוששת הדדית ומלווה בתחושה של חרדה ופחד מאלימות . אלו תחושות שרוב בני-האנוש חיים בהן ואיתן . לכן בעבר ובהווה דתות אמוּניות בקהילות שונות נתנו מענה לבדידותו ואפסותו של היחיד החי במציאות לא ברורה ומובנת, מסובכת, מסוכנת פיזית ומשתנה . שם מוצֵא היחיד את מפלטו, את אישושו, בתוך וכחלק מקהילה דתית אמונית הייררכית סדורה המאפשרת לאנוש החרד
|
|