|
|
עמוד:87
87 הַקְדָּמָה a . ולאומניים — רוב האנושות חיה כיום במדינות לאום, כאשר המדינה היא 35 מושג כמעט "מקודש" הממוקם מעל למושג כבוד האדם וחירותו, כפי שמקובל ומוגדר באומות המאוחדות . שפינוזה , ב מאמרמדיני , פרק ראשון, עמ' 25 , אומר : "כדי שאוכל לחקור את הדברים השייכים למדע הזה [ מדע המדינה ] באותה חירות הרוח, שבה אנו רגילים לחקור עניינים מתמטיים, השתדלתי מאוד שלא ללעוג למעשי בני-אדם, ולא לקונן עליהם, ולא לתעבם, אלא להבינם . ולכן הסתכלתי בהיפעלויות האנושיות, כגון אהבה, שנאה, כעס, קנאה, תהילה, חמלה ושאר התרגשויות של הרוח לא כבחסרונות של הטבע האנושי, כי אם כבתכונות השייכות אליו כמו שהחום, הקור, הסערה, הרעם . . . שייכים לטבע האוויר" . המשנה הסדורה רואה ומכירה שהמציאות הממשית היא ברובה לאומנית ולכן רואה בחשיבות החינוך של האדם לראייה והכרה של המציאות עצמו, קהילתו וסביבתו . קרי, להכיר את ה" אנכי " שלו עצמו, הנמשך ומשתנה, אך אוחז בייחודיותו ההולמת בתוך המציאות הממשית, היא מרחב התופעות והטבע הטובע . b . אפלטון "האלוהי" באיגרת התשיעית מבהיר ואומר : "אין לו לאדם בימי חייו דבר נעים יותר משלעסוק בשלו . . . שכל איש מבינינו לא קיים לשם עצמו בלבד . . . וחלק רב שייך גם לצרכי השעה שחיינו נאחזים בהם" ( כתביאפלטון , כרך חמישי, עמ' 101 ) . ה משנהסדורה : כללית ( אישית ) , הראשונה, הינה בסיס למשניות החברתיות-קהילתיות, נגזרת א' ונגזרת ב' . משנה חברתית צריכה לשמר את ייחודה ולפעול בדינמיות ביחס ליחידים ולקהילה כולה בסביבתה . המשניות החברתיות הן מתודות אשר היישומים שלהן עדיין לא יכולים להתממש אופטימלית במבנים המדיניים ה"דמוקרטיים" הרוחשים וקיימים בתקופתנו, אך בכוחם להביא לשינוי הדרגתי של המדינה למבנה פועל של עולם חיי קהילות . היות שאנו עוסקים בתהליך התרחשות-התפתחות של ההכרה האנושית, "תודעה כללית" של האנושות בכללותה, אזי המימוש הינו מסע או תהליך העובר דרך המבנים החברתיים הנוכחיים . גם תהליך זה מהווה שינוי מתמשך ויש מקום לשימוש פעיל במשניות החברתיות כבסיס ומתודה להגשמת מערכת חברתית הבנויה על דמוקרטיה ישירה ושוויון מלא ומתקן בין יחידיה, הפועלת עם חוקה סוציאלית-חברתית ומגשימה, תוך שמירה על כבוד האדם וחירותו כמוגדר
|
|