|
|
עמוד:84
84 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה משליחצרהנזירעםכיפהזהובה , שיר נג : למושכות המחשבה —"אִסְפִי אוֹתָנוּשׁוּב וָשׁוּב / חֲבוּקִים אָנוּנִיצוֹצוֹת / נֶפֶשְׁגּוּף נֶפֶשְׁגּוּף / הַתְמִירִי בָּנוּ / מִזְרֶקֶת שֶׁמֶשׁחַיִּים" c . מדע הוא פעולות מחשבתיות, שגרמו ל"מהפכות מדעיות" בתפיסת המציאות בפועל . כמו שתומס קוּן כתב בספרו הנודע מהפכותמדעיות שמדע בין השאר הוא פרדיגמה שעובדת זמן-מה עד שפרדיגמה חדשה מחליפה אותה . על זה אומר עמנואלקאנט : "החשיבה היא פעולה של ייחוס הסתכלות נתונה למושא" ( עמנואלקאנט, ביקורתהתבונההטהורה , תרגום : ש"ה ברגמן, נ' רוטנשטרייך, מוסד ביאליק, 1996 , פרשה ג', עמ' 163 ) . לדעתי, גם ייחוס ההסתכלות משתנה . המשנה רואה את החשיבה כתהליך הנובע או מראייה הכרתית טהורה ללא החושים כלל או מהסתכלות חושית על מושא . תופעה ( החשיבה ) אשר מושאה חיצוני או פנימי לה ואשר מביאה בכל מקרה לתפיסת היחסים הרוחשים בין התופעות ובתוך התופעות, יחסים האוחזים אפשרויות לפעולה, מעין מושגי יחסים פועלים או משמעויות פועלות כפי שמוגדר המרחב כולו ב תורתהמחוללים , ופעמים תפיסת יחס פועל בין ה"ישים", או משמעות פועלת, יכולה להיות גם אינטואיטיבית-טרנסצנדנטית, כסוג של חשיבה לא מודעת . כאמור בביאור הקודם, תפיסת היחס, או כפי שאני מכנה אותה — "המשמעות הפועלת" , אוחזת לפחות בפעולה אחת כלשהי בין התופעות המתייחסות זו לזו . ברור לנו שֶׁבְּעֵרוּת, האדם פועל מתפיסת היחסים הרוחשים משמעויות פועלות, וברוב המקרים פעולותיו משחזרות את ניסיון העבר ( "טוב" ו"רע" ) . גם בשינה, במצב הידוע כלֹא מודע, גופנפש האדם החולם מדמה תופעות ומושאים באמצעות מחוללי "זיכרון", "הכרה-טהורה", "שכל", "הנאה-כאב'" ואחרים המפורטים ב תורתהמחוללים , המדמים מחשבות וחוויות שתוצאתן — תפיסת משמעויות פועלות בגופנפש הישֵן, הלא מודע . אומנם זוהי תפיסת משמעות לא מודעת הכרתית, אך פעילות זו חשובה ביותר לחיותו, לגופנפש קונקרטי של האדם הישֵן, מאחר שהשפעותיה הן על איכות סנכרונם ותפקודם של כל חלקי מערכות גופנפש בעודו ישֵׁן .
|
|