|
|
עמוד:73
73 הַקְדָּמָה b . בפתיחת ה מאמרעלתיקוןהשכל ( עמ' 21 סעיף ( 1 ) , תרגום מרומית : נתן שפיגל, מאגנס ) מסביר שפינוזה מדוע החליט לחקור בסיבת אושרו של האדם : "לאחר שהניסיון הורני שכל הדברים, שבהם אנו נתקלים בחיינו היום יומיים, הם הבל ורעות רוח, ובראותי כי כל דבר שהיה גורם או נושא לחרדתי, לא הכיל טוב או רע אלא במידת ההשפעה שהיתה לו על נפשי, על כן גמרתי אומר לבסוף לחקור, אם יש איזה דבר שכולו טוב ושיוכל להעשות מנת חלקי ואשר הוא לבדו יפעיל את הרוח, תוך סילוקם של כל העניינים האחרים, יתר על כן : אם יש דבר כזה שאם אמצאהו ואאמצהו ימלאני לנצח שמחה מתמדת שאין למעלה ממנה" . ב מאמר קצרעלאלוהים,האדםואושרו ( חלק שני, פרק שביעי, סעיף ( 3 ) , עמ' 155 ) מסביר שפינוזה מהו האושר הזה שהינו "שמחה מתמדת שאין למעלה ממנה" ואומר : "כל המשתמש בשכלו כראוי, מוכרח להכיר, ראשית כל, את אלוהים . כי הרי אלוהים הוא . . . הטוב העליון וכל הטוב . . . ואשר בו מלוא השפע של כל שמחה ועונג" . המשנה מאמצת את ההבחנה ולפיה ככל שהיחיד רואה את המציאות הממשית האמיתית באופן בהיר ועמוק יותר, אפשר שיהיה מאושר יותר . אך המשנה מבחינה בין רגעי מנעד אושרו המשתנה וההפכפך של היחיד והקהילה ומסייעת לאפשרות של רגעי מנעד אושר, כמפורט בהמשך . כנגד, המשנה לא רואה או מקבלת את אידיאת האושר ההייררכית, הסיבתית והדואלית של שפינוזה כתואר פועֵל של אלוהים בעל השלמות האין-סופית וההכרחית מטבעה . להפך, כאמור לעיל, המשנה רואה את עולם התופעות, את המציאות, כאפשרי ולא כהכרחי . בפועל — מטבע הדברים המשנה הסדורה אינה יכולה להסביר את "סיבת" עולם 24 או את ה"יש" וה"אין" מ"זווית" ראייה אלוהית כלשהי . בכך תהיה מעורבת ראייה תאולוגית הייררכית "מלמעלה למטה" או הסתכלות על עולם ה"יש" וה"אין" באופן שמחוצה לו — דבר ומצב שאינם בחזקת אפשריים . כל אשר ניתן להמשיג 24 , פועלת כתופעה ביקום,הוויה המתרחשת בפועל במרחב המתחולל אל מול עינינו .
|
|