|
|
עמוד:65
65 הַקְדָּמָה רחל הולנדר-שטיינגרט, מאגנס, ירושלים, תשל"ח, חלק שני, פרק שישי, סעיף ( 7 ) , עמ' 154 ) אומר שפינוזה : "וכיוון שאדם מושלם הוא הדבר הטוב ביותר שאנו מכירים ממה שנמצא לנגד עינינו, הרי הטוב ביותר עבורנו ועבור כל אדם ואדם הוא שננסה תמיד להדריך את בני האדם לקראת שלימות זו, כי רק אז תהיה לנו התועלת הגדולה ביותר מהם, ולהם מאיתנו . האמצעי לכך הוא שנכיר לדעת אותם תמיד כפי שמלמד ומזהיר אותנו בכל עת יצרנו הטוב, כי הוא לא ידחוף אותנו לעולם לאובדננו, אלא תמיד רק לישועתנו" . המשנה הסדורה מקבלת את הסברו של שפינוזה בעניין השאיפה המתמדת ומשתנה של האנוש אל הטוב . עם זאת, המשנה רואה את המציאות הממשית כמי שבה הגדרת הטוב היא יחסית וכפי שהוא ניתפס אצל היחיד וקהילתו, ולא כטוב כללי ואוניברסלי כראיית שפינוזה , קאנט ואחרים . לפיכך, המשנה הסדורה רואה את ה טוב של האדם אל מול עצמו בסביבתו וקהילתו כמבואר באריכות בהמשך . זהו טוב יחידני יחסי, שהתאמתו והתייחסותו היא בין היחיד לעצמו ולקהילתו בסביבת חייו . זהו מושג של טוב העובר בדיקה, אבחון, עדכון והשפעה ללא הפסק . ככלל, המשנה רואה ומכירה את הגדרת ה"טוב" וה"רע", כ"יש" הכרתי-חושני-רגשי הפועל במסגרת מימושו של היחיד את עצמו בתוך מציאות קונקרטית . מצד הטבע עצמו אין עניין של טוב ורע כפי שאבחן כבר ה רמב"ם ( מורהנבוכים , חלק א', פרק ב', עמ' 34 ) , שפינוזה ופילוסופים קדמונים : "שהטוב והרע אינם דברים או פעולות הנמצאים בטבע" ( מאמרקצרעלאלוהים,האדםואושרו , חלק ראשון, פרק עשירי, סעיף ( 4 ) , עמ' 141 ) . הטוב בעצמו אינו אלא מנעד ממנעדי האושר, בכלל מנעדיו הגנריים האפשריים . למשל, בהיות האנוש מין חי חברתי, מנעד דרגת אושרו מכיל קשרים ההדדיים עם מנעד דרגת ההרמוניה הקהילתית ( כמבואר במשנה השנייה, החברתית, משנהסדורה : עולםחייקהילות בהמשך ) . אומנם רוב בני-האדם בוחנים את מצבם הנפשיגופני יום-יום ורגע-רגע, אך מנעד אושרם מורכב, על פי רוב, מדימויים כוזבים שאינם הולמים את מהותם, הנגזרים מלחצים סביבתיים . הדרך אל איסוף מנעדי אושר אמיתיים אפשרית במסגרת מסע חיים הנושא הגדרות פילוסופיות מדויקות, כפי שמפורט ב משנה סדורה : כללית ( אישית ) ובמשנה השלישית, נגזרת ב', משנהסדורה : עולםחיי קהילה,אחת , כמפורט בהמשך .
|
|