|
|
עמוד:62
62 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה יחידה וייחודית כנפשגוף אונטולוגית, החיה מסע אחד יחיד בזמן . אלוהי הטבע האפשרי מממש את אצילות הבריאה על ידי יצירה ועשייה בלתי פוסקים כנאמר בברכת הפתיחה, ברכת ההודיה של המשנה הסדורה באופן מטפורי-רליגיוזי : "השבח לבורא עולם, היוצר נפש כל חי, המשתף נשמת האדם בגוף וברוח", כאמור, שהרי אלוהים אפשרי בלבד . ( להרחבה ראו גם : מורהאנכי ) . a . המשתף — בהווֶה נמשך . תופעת האדם, גופנפש משתתפת לא רק כאידאה 14 מושגית משתנה אלא בפועל במציאות הממשית . רוחשת נבראת-נוצרת-עושה פעולות חיים, מתייחסת לסביבתה, לעצמה, אוחזת באישוש ממשותה, משתתפת כתופעה בטבע הטובע . b . המשנה מציבה ומשתפת "גופנפש כל חי", את גופנפש האדם כמושג, כתואר לנשמתו שהיא ייחודיותו הנצחית . כאמור, הנפש והגוף חד המה . נשמת האדם באה לידי ביטוי מוחשי ממשי בגופנפש הווָה, כאשר ייחודיותו של האדם באה לידי ביטוי בפועל במהותו ההולמת . דהיינו, אופן התרחשותו ההווֶה של היחיד עם מארג אפיוני איכויות תנועותיו היחידניות של נפשגופו . איכויות התנועה האלו משפיעות על ההכרה שלו את עצמו ואת המציאות סביבו מחד גיסא, ועל האופן שבו הוא נתפס על ידי אחרים בקהילתו מאידך גיסא . במשפט מ"ט בחלק שני של תורת-המדות ( תרגום : יעקב קלצקין, מסדה, תל אביב, תשי"ד, עמ' קלז ) , אומר שפינוזה : " ראשית , באשר אנו נמצאים למֵדים על ידה, שאין אנו עושים את מעשינו אלא עפ"י כונתו של אלהים ואנו משותפים בטבע האלהי : ושתופנו בו מרובה . כל שמרובה שלמותם של המעשים שאנו עושים וכל שאנו הולכים ומכירים יותר ויותר את אלהים . הרי שתורה זו לא בלבד שהיא משרה עלינו רוח של שלוה אלא מעלה יתרה לה שהיא גם מלמדת אותנו במה אושרנו היותר נעלה או הצלחת-נפשנו, לאמר : רק בחברת-אלהים . שעל ידה אנו מגיעים לידי מעשים הנובעים מתוך אהבה וחסד" . 17 16 , לראות ולהשתתף 15 האדם בגוף רוח 14 נשמתהמשתף
|
|