|
|
עמוד:127
127 הַקְדָּמָה c . חוקי הפיזיקה של תורת הקוונטים גם מראים ומתארים "בור פוטנציאל אינסופי", מצב אשר בו החלקיק שואף למינימום אנרגיה פוטנציאלית בדומה להדממת המחשבה בראייה-הכרה מודעת . תורת הקוונטים גם מאשרת בפנינו שהמציאות אפשרית ואינה הכרחית מטבעה, כאמור לעיל . אינני הורס עולם ישן, וחוקי הטבע הידועים בתורת איינשטיין עובדים, וכוח המשיכה הוא אחד מהם . כוחות אלו פועלים, אך כפי שאמרתי הם מסבירים לכל היותר % 5 מהתופעות במרחב . לדעתי, האנושות תראה לעומקים של יותר מ- 10 בחזקת מינוס 34 , שם תראה את אפיוני התנועה, המחוללים, הפוטנציאלים של אפשרויות תנועה, " שפת הדברים ", כפי שקרא לה ולטר בנימין ( ראו ביאור 16 ) . שפה המבוארת בספרים תורתהמחוללים , הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשלההכרה או מורהאנכי . היות שהיחיד מחובר לקהילה, בהיות יחיד האדם חיה חברתית, מפגש-שיח, בעוד השיח הוא חלק פועל בקונטוס של אנרגיית החיות באנוש וקהילתו . המפגש-שיח הוא ביטוי ליחס הרוחש בין ה"ישים" השונים . השיח והמפגש מאששים לכל יחידי האנוש את קיומם . הקהילה מאששת ליחיד את עצמו, את מקומו ואת מהותו . ללא האישושים ההדדיים לא היה אפשר לאשש את קיום המציאות הממשית האמיתית בפועל . d . ב אתיקה , חלק ב', הגדרה 1 , עמ' 125 , אומר שפינוזה : "בגוף אני מבין אופן המבטא באורח מסוים וקבוע את מהותו של אלוהים באשר הוא נדון כדבר מתפשט" . שפינוזה מדבר בלשון יחיד באופן גנרי, והוא רואה בכל "יש" פיזי, תואר התפשטות של אלוהים . מתוך כך הוא מסיק בהגדרה 2 ( שם ) ואומר : "למהותו של דבר מה, אני אומר, שייך מה שאם הוא נתון, הרי הדבר מונח בהכרח" . דהיינו, לתפיסתו, "מהותו של דבר מה" גם קשורה ומחוברת בהכרח לאלוהי הטבע האין-סופי, והתופעה נקבעת מראש, כלומר המציאות הכרחית . כאמור לעיל, שפינוזה בראייתו לתקופתו, מצמצם את האלוהות לשני תארים אנושיים, מחשבה והתפשטות, ואילו המשנה הסדורה לא יכולה להמשיג את האלוהות כלל . לפיכך, המשנה הסדורה רואה את התרחשות התופעות כנובעות מה"אין" אֱלֵי ה"יש" וחוזר חלילה, מבלי להזדקק לאלוהות האפשרית בעת התרחשותן . המפגש-שיח קיים בכל רובד של "יש" ממשי וקיים, מגרגיר חול לגלקסיה . זהו שילוב של יחסים פועלים, המאפשרים ליצור את התחוללותם
|
|