|
|
עמוד:126
126 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה a . מִפְגַּשׁשיח — שיח הוא מפגש . זהו "מפגש שיח" באיכות טובה ובהירה של 68 ראייה-הכרה התופסת את המציאות הממשית והאמיתית . b . ב אתיקה , פרק ב', "על טבע הנפש ומקורה", משפט 47 , עמ' 179 , אומר שפינוזה : "לנפש האדם יש הכרה הולמת של המהות הנצחית והאינסופית של אלוהים" . שם, בסעיף עיון, עמ' 180 , הוא ממשיך ואומר : "וכך ליצור אותו סוג שלישי של הכרה", כפי ששפינוזה הגדיר כבר בפרק ב' במשפט 40 , עיון 2 , עמ' 173 : " דעת שבהסתכלות . וסוג זה של הכרה מתקדם ועובר מן האידיאה ההולמת של המהות בפועל ( הצורנית ) של תוארי אלוהים כלשהם אל הידיעה ההולמת של מהויות הדברים" . המשנה הסדורה מסכימה ומקבלת את הגדרת שפינוזה לדרגת הראייה-הכרה השלישית בהיותה "דעת שבהסתכלות" . ברם, המשנה הסדורה, לתקופתה, ממשיכה ומוסיפה איכויות נוספות בראייה-הכרה ( רביעית, לתפיסתו של שפינוזה ) אפיסטמולוגית, אשר בה התבוננות האדם על טבע התופעות סביבו ועצמו אינה דואלית וסיבתית בלבד כפי ששפינוזה רואה ותופס, אלא מציאות משתנה וזורמת במשך רצף אחד הולם, ממשי ואמיתי בהתרחשות התופעות . המשנה הסדורה רואה גם את המחשבה ואי המחשבה האנושית כהתרחשות אפיסטמולוגית-אונטולוגית, אשר מציאותה אפשרית ואינה הכרחית מטבעה . למשל, בוננות מדיטטיבית, הדממת המחשבה בהכרה מודעת מגלה ומראה לבן-האנוש כאשר הוא בראייה-הכרה של מתבונן-משתתף בפועל ממש כחלק אחד בטבע הטובע, באלוהי האפשרי, ללא חרדה ופחד לגופרוח מתוך שלווה וקבלה, כנאמר בהמשך, ביסוד י' במשנה הסדורה : " האהבה היא טעם חיי אנוש " . בדומה למשנתו של ראמנה מהארשי, המדברת על ראייה-הכרה הדומה לרמת הראייה-הכרה ה"רביעית" של שפינוזה, אך לא מאפשרת ליחיד הבונן לפעול בה, הוא "נעול" בהארה תמידית . המשנה הסדורה שואפת להשביח את איכות הראייה וההכרה המאפשרת להתקיים, לראות ולפעול בהכרה מודעת ולתפוס את המציאות הממשית והאמיתית . אפשר להגיע לאיכות בהירה, שלווה וצלולה של הראייה-הכרה התופסת את התופעות, הטבע הסובב, כולל היחיד עצמו, כייחוד ואיחוד בריבוי, הרואה את אחדותה עם הטבע הטובע, הבוער ואינו כלה ( שמות ג, ב : "הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁוְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּאֻכָּל" ) , תוך התרחשות התופעות בפועל . החוויה היא אונטולוגית, טרנסצנדנטית, ופעילה במרחב התופעות .
|
|