|
|
עמוד:124
124 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה הבריאה האנושית — ב מאמרמדיני , פרק שני, סעיף 18 , עמ' 32 , אומר שפינוזה : 66 "תקנות הטבע הן תקנות אלוהים . . . לפיכך הן מתחייבות מתוך ההכרח של הטבע האלוהי, ומכאן שהן נצחיות, ואינן ניתנות להפרה" . המשנה הסדורה מאמצת את הראייה שהאידאה המשתנה האמיתית נמצאת בתופעה בהווה, כהוויה רוחשת ומשתנה תמידית, אך "תקנות הטבע", לתפיסתי, הן אימננטיות למרחב של יחסים פועלים, לאפשרויות התנועה הגלומות ביחסים . בוודאי שיש חוקי טבע של ניוטון ו איינשטיין ו בוהר ואחרים, המסבירים אולי % 5 מהמרחב ( ראו בהמשך ביאור C67 ) , ואני לא בא להרוס עולם ישן, כפי שאמרתי וכתבתי . אך שפינוזה, לדעתי, לא ידע על אודות ניוטון וידע על אודות דקארט כפילוסוף ולא כפיזיקאי- על . שפינוזה לא התייחס לחוקי הטבע כחוקים שאנו יודעים היום, אלא " תקנות הטבע " של שפינוזה הן דומות ואחרות, כמו חום או קור, מחזוריות הטבע, יום ולילה וכו' . כאמור, הסיבתיות היא חלק קטן מאוד בהתרחשות התופעות והכול אפשרי, המציאות היא אפשרית, בה במידה שהכול אונטולוגי . המשנה רואה את הייחודיות הסובייקטיבית בכל "יש" שהוא, תוך מחזוריות מתחדשת, מתוך ה"אין" אל ה"יש", תופעה דומה או שונה, כאשר לכל התרחשות יש חידוש ושינוי המתהווה מטבעה ( יכולותיה ) של התופעה ומסביבתה . התופעות עוברות שינויים בלתי פוסקים . סוגים ומינים של בעלי חיים שהיו בעבר נעלמו, וחדשים מתהווים והווים . המדע טוען שאלפי או עשרות אלפי מיני חיים נעלמים ונכחדים מדי שנה . יבשות התאחדו ונפרדו . פלטות כדור הארץ בתנועה והתרחשות מתמדת . הטמפרטורה משתנה, יחס השטח שבין מים לאדמה, ובין האדם-האנושות והטבע . הבריאה האנושית , הכפופה לשינויים המצוינים כאן, היא יחסית חיה חדשה עם ראייה-הכרה חדשה, ומתוך כך, כאמור, עדיין רואה ותופסת את המציאות באופן סיבתי ודואלי . הבריאה האנושית נמצאת בנקודת מפגש עם תפיסת מציאות ; בין התפיסה הסיבתית-דואלית לתפיסה הרואה את המציאות, 67 הבריאה כולה 66 כיופייופייה והדרה של הבריאה האנושית 69 הַלְלוּיָהּ 68 חַיִּיםמִפגש שיח
|
|