|
|
עמוד:25
25 ןוש ר ק ל ח השבח לבורא עולם, היוצר גופנפש כל חי, המשתף נשמת האדם בגוף רוח, לראות ולהשתתף במעשה בריאה כל רגע ורגע, באהבה, חירות, חדוות עשייה ויצירה, בּפוֹעַל ממש בּבוֹרֵא עולם, הַלְלוּיָהּ . מהתבוננות בעולמנו, מראייה, מידיעה, שמאות אלפי סוגי ומיני חיים כבר אינם ואחרים, מאות אלפי סוגי ומיני חיים נבראים נוצרים והווים, הגיע בי עת רצון, להסביר את אשר עובר על האנושות כאחד ממיני חיים חדשים ביקום, הוויה המתרחשת בפועל, פועלת כתופעה ביקום, במרחב המתחולל אל מול עינינו . כְּדַאי להבין את קיום האנושות במרחב . כְּדַאי לנו להבין, כבני אנוש, על האדמה הזאת האחת, את היותנו על כוכב האָרץ הזאת, אֶרֶץ זבת חלב ודבש . מזיכרון ההיסטוריה האנושית, אנו רואים התרחשות-התפתחות בידע האנושי, יחד עם מוגבלותו של האנוש לעתה, אי הבנתו את מסעו במרחב ובזמן . כדאי לו לאנוש לראות, להכיר, ללמוד ולדעת ייחוד מסעו במרחב ובזמן . מהפכות מדעיות שינו את תובנת האנושות ואת מבנה החברתי, אך עדיין לא הצליחו לחולל שינוי המשפר את איכות חיי היחיד בקהילתו-סביבתו . האנושות מתרבה והולכת תוך שימוש אלים באוצרות טבע הארץ, מתַפקדת במבנים לאומיים ולאומניים, המנצלים את החרדה והפחד למטרות שליטה על רבים בידי מעטים . ידע ומידע נשלטים ומכוּונים לייצור הון וכוח למתי מעט בעוד היחיד והקהילה נאבקים בחיי היום-יום לצמצום החרדה והפחד הקיומי הבסיסי . האנושות נמצאת בעידן אשר בו לראשונה היא רואה את עצמה . רואה ויודעת גם את הסבל, החרדה והפחד לסוגיו, השוררים בחיי היחיד והחברה .
|
|