|
|
עמוד:13
13 ןוש ר ק ל ח ( אפיסטמולוגי ) במרחב ובזמן הווייתי משותף, המייצרת דפוסי התנהגות חדשים בפועל . עקרונות ותופעות שונים מקבלים ממד פעיל, מעשי ובהיקף גלובלי, בהם שוויון, חופש תנועה, הגירה, חירות האמונה והמחשבה, גיבוש מנגנונים בין-לאומיים לפיקוח בריאותי-חברתי ורבים אחרים, הנובעים ממהפכת המידע . מהפכה זו מורכבת הן מגילוי ויצירת מידע חדש המבאר לנו את הטבע בכוליותו ובפרטיו במרחב ובזמן, הן בהיותה מבוֹררת ומסוּננת בפועל על ידי החברה ויחידיה בחיי היום-יום . נוסף על כך, מקורות המידע זמינים יותר ליחידים ולקהילות, מאפשרים לראות ולהכיר את התרחשות המציאות באופן בהיר ומובן יותר בהקשר הישיר לחיי היחיד, ובהקשר הרחב יותר, העקיף, בהשפעותיו על היחיד והחברה . תופעה זו מאפשרת ליחיד להבין את עצמו ואת המציאות סביבו בטווח רחב יותר של אפשרויות פעולה ובכך לבקר ולברר את בסיסי איכות אושרו . לעת עתה, רוב בני האדם, מיליארדים רבים, עדיין חיים חיי חרדה ופחד, סבל, כאב ועיוורון, תוך בלבול רב הנובע ממסרים ו"אידאות" לא רק שאינם הולמים, אלא ממשיכים לקבע את תפיסת המציאות ההייררכית, סיבתית ודואלית של בני האנוש . עדיין "אושרו" של הפרט בתפיסת עצמו מורכב בעיקר מנהנתנות וכוח לסוגיהם ומושפע במידה רבה ומופרזת, מ"ערכו" בחברה האנושית הסובבת את חייו . מערכות החינוך והחברה עדיין מכוּונות בפועל להנעת היחיד והחברה להיותם "יעילים בחברה צרכנית" ( human accounting ) — תופעה היוצרת תפיסת "אושר" באשר היא תלותית, מותנית, נקנית, במימוש "הכרתי" חיצוני-סביבתי, סוג של רִגְשָׁה, כמיהה למימוש מהותו של היחיד ושאינה הולמת את הוויית-מהותו הרוחשת והמשתנה ברוב המקרים . כבר סוקרטס החכם באדם מתריע, מבאר ומבקר ל פרוטארכוס : "סומכים רוב בני האדם על הללו, ופוסקים 4 . שההנאות מבטיחות לנו את החיים הטובים" הפילוסוף עמנואל קאנט אומר : "פילוסופיה היא אידיאה-בלבד של מדע-שבאפשר, שאינו נתון in concreto במקום כלשהו, אולם אליה מבקשים להתקרב בדרכים 5 . שונות" 4 פלבוס, כתביאפלטון , כרך שלישי ( תרגום : יוסף ג' ליבס ) , תל אביב, שוקן, 1979 , עמ' 516 . 5 עמנואל קאנט, ביקורתהתבונההטהורה ( תרגום : ש"ה ברגמן, נ' רוטנשטרייך ) , מוסד ביאליק, 1996 , הארכיטקטוניקה של התבונה הטהורה, עמ' 412 .
|
|