|
|
עמוד:11
פ רק י א ב ו ת 1 1 הניגוד העצום שקיים בין התודעה הדתית של עולם החסידות לבין העולם של הגאון, בכל זאת החסידים, בדיוק כמו הגאון, קיבלו עליהם את אותה תורה ואת אותן מצוות . זהו הדבר הקובע ולא הסברות על מה למעלה ומה למטה . עובדה היא שהחסידים אינם נבדלים מן המתנגדים בעניין קיום תורה ומצוות ולכן אפילו הגאון לא יכול היה להצליח להרחיקם . כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁלָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר ( ישעיהו ס' כ"א ) וְעַמֵּךְכֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּאָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר . ר' חיים פותח בדברים שאינם חלק מפרקי אבות, אלא הם ממסכת סנהדרין, פרק חלק . הוא בחר לפתוח את פירושו במשנה זו בעקבות המנהג לקרוא את פרקי אבות בכל שבת במשך חצי שנה ולפתוח את הלימוד בקטע זה, כפי שמופיע בסידור התפילה . מובן שפשט הפסוק המובא במשנה הזו מספר ישעיהו לא מתייחס כלל וכלל לעולם הבא . אלא שמשום שנאמר כאן "לְעוֹלָם יִירְשׁוּאָרֶץ", ובארץ הזאת, בעולם הזה, אין דבר נצחי, על דרך הדרש ה"ארץ" מהווה ביטוי סמלי ל"עולם הבא" . ר' חיים פותח בדבריו בשני הסברים הנראים כאילו האחד בא מקצה המזרח והאחר מקצה המערב, והשאלה הפסיכולוגית שאינני יכול להשיב עליה היא האם ר' חיים עצמו היה מודע לכך, או שמא אצלו בתודעתו שני הדברים היו משולבים זה בזה . כאשר נתחיל לקרוא את דבריו הם ייראו בעינינו כהגות קבלית מובהקת, אבל אחר כך הוא אומר דברים שלא יכלו להיכתב אלא על ידי אדם שהיה מעורה בכל נימי נפשו ברמב"ם וב"מורה נבוכים", וזהו הפלא הגדול . "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" - הנה ידוע כי בעת יעלה על רעיוני איש לעשות מצווה, נעשה רישומו למעלה ומתעורר עליו אור מקיף מהקדושה וסוכך באברתו, והאדם
|
|