|
|
עמוד:12
י ש עיה ו ל יבוב י ץ 2 1 בתווך והוא לו לעֵזר ולסעד לגומרה, כי הוא יושב כמו בגן עדן ממש מקום קדוש, והקדושה מלבשתו, ועל ידי גמר המצווה יותר מתחזק הלבוש ומאיר, והאור מסתלק אחר כך לגן עדן וזהו שכרו לעתיד . וכן רחמנא ליצלן על ידי עוון מתדבק בו וסובב אותו כוח הרע וכנ"ל, ואחר המעשה מסתלק הכל לגיהנום ומובדל מהקדושה כמו שכתוב "כִּי אִם-עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" ( ישעיהו נ"ט ב' ) ( ועיין נפש החיים שער א' פ"ו ) [ . . . ] . בדברים אלה כתוב בין השיטין הרבה יותר ממה שכתוב בשיטין . יש קשר בין דבריו של ר' חיים לבין מה שבסגנון המודרני נקרא הבעיה הפסיכו- פיזית, בעיית החומר והרוח או הגוף והנפש . עשיית מצווה היא בראש ובראשונה עניין מעשי, וזה שייך כמובן לעולם הפיזי . יחד עם זאת, לא תיתכן עשייה מבלי שהאדם ירצה לעשות את הדבר הזה, שהרי לא מדובר כאן על פעולה אוטומטית כפי שלבו של אדם דופק וכדומה . בעשיית המצווה יש מפגש בין שני עולמות : העולם הגשמי הפיזי של העשייה, והרצון לבצע את המצווה, שאינו קיים בעולם הפיזי אלא הוא נתון פסיכי . הצד השני הזה של המצווה שייך למעשה לעולם הבא, אף על פי שהעושה את המצווה הריהו בעת העשייה כאן בעולם הזה . אני מקיים ברגע זה מצווה - משום שאני מחליט לקיימה, פירוש הדבר כי בנוסף על הפעולה הפיזית, יש גם איזושהי פעילות רוחנית של רצון וכוונה, וזה כבר לא שייך לעולם הזה כי אם לעולם הבא . דבריו של ר' חיים אמורים בלשון מליצית, אולם כוונתם ברורה . המלים "העולם הבא" לא מופיעות כאן, אבל ר' חיים מדבר על המעשה ועל "רישומו למעלה" . כלומר, המעשה נעשה כאן למטה בעולמנו, אולם רישומו ניכר למעלה . ומדוע ? משום שבמעשה הזה גלומה מלכתחילה גם תופעה רוחנית של רצון . ישנה דעה המוצאת גם בעצם מעשה המצווה עצמו פעולה מאגית שמשפיעה על המציאות הקוסמית, אך זוהי הגישה הפרימיטיבית הקיימת בעולם הקבלה . הטרמינולוגיה של ר' חיים באה אמנם מן הקבלה -
|
|