|
|
עמוד:11
] 11 [ פ תח דבר חש בכל ליבו מלא חיים ופעילות . ברגעים כאלה נשמע בליבו קול האומר : 1 זה אני האמיתי ! " התהפוכות הדרמטיות אשר ניפצו את חייהם האישיים והציבוריים של הארבעה עומדות במרכז החלק השני של הספר . הם היו בשלבים שונים בחייהם כאשר אולצו להתמודד עם אירועים שריסקו את תחושת העצמי שלהם ואיימו לחבל בסיכוייהם . אופי המצוקה שבה מצא את עצמו כל אחד מהארבעה היה שונה : אייברהם לינקולן ( Lincoln ) ספג מהלומה למוניטין הציבוריים שלו ולתחושת הכבוד האישית שלו שהביאה אותו לסף התאבדות ; תאודור רוזוולט ( Roosevelt ) איבד את רעייתו הצעירה ואת אימו ביום אחד ; פרנקלין רוזוולט חלה בפוליו ונותר משותק ממותניו ומטה עד יומו האחרון ; ולינדון ג'ונסון ( Johnson ) הפסיד בבחירות לסנט של ארצות הברית . כל ניסיון להשוות בין הפסד בבחירות לטרגדיות שהיו מנת חלקם של האחרים יהיה לכאורה מגוחך ; אך לינדון ג'ונסון התייחס אל הדחייה מצד העם כאל שיפוט ודחייה של העצמי הפנימי העמוק ביותר שלו . למשך זמן רב שינה ההפסד בבחירות לרעה את מהלך הקריירה שלו עד שהתקף לב קשה וקרבת המוות גרמו לו לבחון מחדש את תכלית חייו . חוקרים שבחנו את התפתחותם של מנהיגים העמידו בלב יכולת הצמיחה שלהם כמנהיגים את כושר העמידה ואת היכולת לדבוק בשאיפת חייהם גם לנוכח תסכולים ומפח נפש לרוב . וחשוב יותר מהאירועים השליליים שהתרחשו בחייהם היה האופן שבו הם התמודדו איתם, האופן שבו הם הצליחו, איש-איש בדרכו, לחזור לעשתונותיהם, האופן שבו חוויות מכוננות אלו חיבלו תחילה במנהיגות שלהם, אחר כך העמיקו אותה עד שלבסוף עיצבו אותה . החלק השלישי מביא את הארבעה אל הבית הלבן, ששם, במיטבם המרשים, בעזרת תחושת המטרה המוסרית עלה בידם לתעל את שאפתנותם האישית ולגייס את כל כישרונותיהם כדי להעצים את ההזדמנויות שניתנו לאחרים ואת חייהם . סיפורים על האופן שבו הם פעלו מציעים מענה לחידה : האם מנהיגים מעצבים את תקופתם, או שמא התקופה היא המזמנת את מנהיגיה ? “באין מלחמה", אמר תאודור רוזוולט, “לא תקבל את הגנרל הגדול ביותר ; באין אירוע גדול, לא תקבל את המדינאי הגדול ביותר ; אילו חי 2 הרעיונות לינקולן בימים של שלום, איש לא היה מכיר היום את שמו" . השנויים במחלוקת של רוזוולט היו ביטוי לתפיסות שנשמעו למן ראשיתה של ארצנו . “לא בימים שקטים ושלווים ולא בשלוות תחנה באוקיינוס השקט
|
|