|
|
עמוד:13
לתולדות המאבק בין עברית ממסדית לעברית ילידית בישראל 13 דחיית המעשה הפוסקני מפני סמכותם של הדוברים . 9 העמדות האלה עשויות ללבוש צורות שונות ולהיתמך בנימוקים שונים ומשונים, וכפי שראינו הן עשויות להתקיים במשולב, אבל הן משקפות ניגוד יסודי שקשה ליישבו . הניגוד הזה ראוי לתשומת לב, ובדיון שלהלן אציע לו הסבר והקשר . כדי להבין את שורשיו יש להתעכב על שתי תחנות בתולדות העברית החדשה — ימי העלייה השנייה וקום המדינה . המחקר הזה הוא במידה רבה המשך של מאמר משותף עם אייבי סישל על העברית הילידית במערכוני הגשש החיוור בשנות השישים 10 — משתי בחינות בעיקר : א . הנאמר כאן מסתמך על הנאמר שם אשר לזיהוי המטען האידאולוגי של העברית הילידית ולניסוח תהליכי התגבשותה : מעבר מלשון ילדים ללשון לאומית יוקרתית שייחודה צומח מתוך ניגוד לנורמות לשון אחרות — של דור ההורים והמורים, של המקורות היהודיים המסורתיים ושל העולים החדשים . ב . הוא מוסיף בירור ל'ארכיון של ההיסטוריה של הדיבור העברי', 11 שמטרתו להעמיק את ההתבוננות המחקרית בעברית החדשה ולהעשיר את נקודת המבט הבלשנית בתובנות תרבותיות והיסטוריות . 12 תחנה ראשונה : ימי העלייה השנייה את ראשיתה של הדו-ערכיות בשיח התקן אפשר לאתר בימי העלייה השנייה, במתח שהתפתח בין ועד הלשון לאגודת המורים . ועד הלשון נוסד ב- 1904 ביזמת אגודת המורים כדי שיסדיר את פעילות המינוח העברי ושייווצר שיתוף פעולה בין המורים לבלשנים . הוועד פעל במימון אגודת המורים והסתדרות עבריה, ולמעשה היה כפוף להן . במידה מסוימת היה זה גלגול של ועד הספרות של חברת שפה ברורה, שהוקם ב- 1889 והתפרק כעבור פחות משנה . 13 התלות של הוועד באגודת המורים יצרה ריחוק ואי-אמון בין הגופים ופגמה בשיתוף הפעולה הנכסף, אבל נראה שיסודו של הפער התפקודי הזה בפער אידאולוגי וסימבולי עמוק יותר . אנשי ועד הלשון היו מלומדים מבוגרים שישבו בירושלים, 9 ההבדל הזה מוצג — בהמשגה שונה מעט — בתוך : John Myhill, ‘A Parameterized View of the Concept of “Correctness”’, Multilingua, 23 ( 2004 ) , pp . 394 - 398 . 10 אורי מור ואייבי סישל, '"יש חופש מדינה בדיבור הזה" : העברית הילידית והגשש החיוור', כרמלים , יא ( תשע"ה ) , עמ' 133 - 182 . 11 שם, עמ' 136 . 12 שם, עמ' 137 . 13 נתן אפרתי, מלשון יחידים ללשון אומה : הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב - תרפ"ב ( 1881 - 1922 ) , האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשס"ד, עמ' 44 - ,46 49 - 55 ; יאיר אור, בוראים סגנון לדור : האמונות והאידיאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל , אוב — ז . ע . פ . , תל אביב תשע"ו, עמ' ,31 57 - 58 .
|
|