לתולדות המאבק בין עברית ממסדית לעברית ילידית בישראל

עמוד:12

אורי מור 12 כמובן המורכבות אינה מוגבלת להיגד 'תקנו אותי אם אני טועה' . היא אופיינית לשיח התקן העממי בכלל . למשל אפשר לזהות אותה בתגובות לרשומה על נטיית הפועל נמס בדף הפייסבוק הרשמי של האקדמיה ללשון העברית : הפועל נמס הוא פועל מתעתע . במבט ראשון הוא נראה כמו יָשֵׁן, רָעֵב, צָמֵא ודומיהם . מסיבה זו נוטים דוברים רבים להטות את נמס על דרך פעלים אלו [ . . . ] הפועל נמס שייך לגזרת הכפולים [ . . . ] נטיית בניין נפעל בגזרה הזאת סבוכה, ועל כן אין לתמוה שגם צורות נטיית הפועל נמס אינן פשוטות : בעבר נְמַסּוֹתִי ( כמו נְקַלּוֹתִי ) , נְמַסּוֹתָ, נָמַסָּה, נָמַסּוּ ; בהווה נְמַסָּה, נְמַסִּים נְמַסּוֹת ( היחיד הוא נָמֵס או נָמָס ) ; בעתיד תִּמַּסִּי, יִמַּסּוּ [ . . . ] להזכירכם ששפה היא בראש ובראשונה כלי להעברת אינפורמציה בין אנשים . משכך היא צריכה להיות נוחה ויעילה, ובאופן טבעי זה הכיוון שהיא הולכת בו . בהתחשב בכך לא מפליא שהשימוש בהטיות מהסוג הזה פס מן העולם — הרי בעצמכם אמרתם שהוא מסובך ( ולכן גם מסורבל ) . הערה חשובה בעיני . נדמה הרבה פעמים שהאקדמיה מעדיפה שהדוברים ישרתו את השפה, במקום להיפך . מעניין אם יקחו את זה לתשומת לבם . אכן כלי להעביר אינפורמציה בין אנשים . על מנת לשרת את המטרה, השפה צריכה להיות אחידה לכולם . האקדמיה קובעת את הכללים בדיוק למטרה שהזכרת . רק צריך לזכור שהעברת אינפורמציה אינה רק בין אנשים שחיים בהווה, אלא גם אינפורמציה מלפני 3000 שנה, במקרה של השפה העברית . 7 שתי התגובות הראשונות מסתייגות מן הרשומה ומהשקפת העולם הנורמטיבית הניבטת ממנה . הטענה העיקרית בהן היא ששפה צריכה להיות תקשורתית, ולכן גם 'נוחה ויעילה' . התגובה השלישית יוצאת מאותה טענה בסיסית בדבר הצורך בתקשורתיות למסקנה ההפוכה — יש צורך באחידות, ולכן גם בכללים ובהכוונה . הידרשות לתפקידה התקשורתי של השפה מוּכרת היטב בדיונים על תקן בתרבויות שונות, ומעניין שכמו כאן היא נשמעת הן 8 התגובה הרביעית מושכת את עניין התקשורתיות מפי מצדדים בתקן הן מפי מתנגדים לו . לכיוון אחר — לצורך בהבנת מסרים לשוניים מן העבר היהודי, כלומר מקופלת בה ההנחה שהמכנה המשותף שהעברית יוצרת אינו רק פונקציונלי אלא גם תרבותי . הדיון סביב רשומת האקדמיה הוא דוגמה מייצגת לריבוי הדעות והשיקולים האופייני לשיח התקן העממי בכלל ולשאלות התקן בפרט, אבל הוא גם דוגמה לדו-ערכיות הנידונה כאן : מצד אחד קבלת עולו של התקן וסמכותם של הגורמים הקובעים אותו, ומצד אחר 7 0 : 4325377918433221 / https : / / www . facebook . com / AcademyOfTheHebrewLanguage / posts Cameron, Verbal Hygiene , pp . 23 - 25 ; Vuk Vukotić, ‘Conflicting Notions of Language 8 in Metalinguistic Discourses in Lithuania, Norway and Serbia’, Taikomoji kalbotyra, 5 pp . 5, 14, 23 - 24 , ) 2014 (

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר