הקדמה: "ממך לא יצא כלום"

עמוד:13

הקדמה | 13 טענתי העיקרית תהיה כי החינוך, כמו תחומים חברתיים ואישיים אחרים, נמצא בתהליך מתמיד שבו מושגים רבי משמעות ובעלי טווח משמעויות נרחב מאבדים חלק נכבד ממשמעויותיהם ההיסטוריות ונותרים "מושגים רזים" בעלי משמעות אחת בלבד – המשמעות המסחרית, המתאימה להיגיון ולאידאולוגיה של חברת הצרכנות הנאו - קפיטליסטית . "הכנעת השפה" היא חלק מן התהליך שחל בחינוך, והיא כשהיא לעצמה חינוך התודעה הצרכנית לחיים בעולם האורווליאני החד - 5 ) , שבו חיים כולנו . במובן זה החינוך הוא ממדי ( במונחיו הוותיקים של מרקוזה אכן "הכנה לחיים" בעולם של חוסר ערך, ובניגוד לטענות מבקריו, הוא מצליח היטב במשימתו החברתית . הפרק הראשון מוקדש לניתוח נוכחותה של עקומת הפעמון במבנה העומק של ההערכה והמדידה בבית הספר ובאופן לא מודע בתודעתם של מורים ומחנכים . טענתי תהיה כי עצם נוכחותו של מיתוס הפעמון מעצבת מציאות של חוסר ערך לרוב הילדים : היא מבססת את נוכחותו של ההישג הלימודי כסולם הערך היחידי בחינוך, ובמקביל מאפשרת הענקת ערך למספר קטן וידוע מראש של תלמידים מתוך דחיית השאר . בפרק השני עקומת הפעמון מוצגת כחלק מן האידאולוגיה הפוליטית בנאו - קפיטליזם . על פי הניתוח שאציע בפרק זה, עקומת הפעמון מסתברת כתפיסה חברתית של חברה צרכנית . טענתי העיקרית שעקומת הפעמון איננה מתארת מציאות, אלא משמשת כמכשיר פוליטי ליצירתה של תודעת בינוניות ותלות, ההכרחית להמשך קיומו ושרידותו של המבנה הכלכלי האבסורדי של צרכנות, ניצול והדרה . חלקו הראשון של הפרק השלישי מציג את רעיון המריטוקרטיה שהציע מייקל יאנג ב - 1948 כבסיס לביקורת חברתית ומתאר את האופן שבו עוות המושג הביקורתי ליצירתה של אידאולוגיה מריטוקרטית - חינוכית, שפירושה תחרות אגרסיבית ודרוויניזם חברתי . בחלקו השני של הפרק אציע ביקורת על עמדתו של ג'ון גרדנר, ממבשריה החשובים של "המצוינות בחינוך" . הפרק הרביעי מוקדש לניתוח המושג העמום של "מצוינות" . טענתי העיקרית שבמבט מקרוב נוכל להבחין שכל אחת ממשמעויותיו של המושג, כמו שהוא מובן כיום בבתי הספר, אינה אלא ניסיון להגדיר שיעור קטן מהילדים כבעלי 5 הכוונה לאופן שמרקוזה הציג את כניעתה של התודעה האנושית לתהליכי המסחור והצרכנות ( מרקוזה, 1970 ) .

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר