|
|
עמוד:8
8 | ילדים חסרי ערך : על מחירי החינוך ההישגי > חן למפרט קצרות ולקוניות, חשפו השקפה מקובלת על כישלון בבית הספר שאפשר לסכמה כך : אם נניח בצד את התנהגות המורה ונתבונן על הסיפור באופן רציונלי, ברור שג' היה תלמיד גרוע וכנראה גם פרוע ואלים ( השתתף בקטטה ) . תלמידים גרועים ופרועים אמורים לקבל חיזוק ותמיכה בבית הספר, ולא זלזול והשפלה . עם זאת מצבה של מורה העומדת לפני תלמיד גרוע ובעייתי ( בשלב זה ג' הוא כבר "בעייתי" ) מוכר לכולם ובלתי נמנע . זהו "חוק הטבע" של החינוך : יש תלמידים שלעולם יהיו גרועים, לא כולם יכולים להצליח . גם אם נשנן שוב ושוב ססמאות חינוכיות כגון "כל אחד יכול", למידה אקדמית עדיין איננה מתאימה לכולם מכל מיני סיבות : חוסר כישרון, מוטיבציה נמוכה, היעדר יכולת או נסיבות אישיות כגון משפחה או מצב כלכלי . והראיה : ג' אמנם בר מזל - נרגע, הקים משפחה ויש לו פרנסה טובה - אבל במבט מדוקדק יותר נוכל להבחין שעיסוקו אינו מצריך כישורים אקדמיים מן הסוג הנדרש בבית הספר . הוא בסופו של דבר "רק מנהל תפעול" - תפקיד שאמנם מצריך כישורים לא מבוטלים של ארגון, כושר טכני ויחסי אנוש ( שאף אחד מהם אינו נלמד בבית הספר ) , אך אינו מצריך ידע אקדמי דיסציפלינרי מהסוג הנדרש כדי להיות למשל מדען ראשי או מפתח תוכנה באותה חברה . מספר קטן להפליא של משתתפים בשיחות אלו הציגו גם עמדה ביקורתית יותר . הם ניסו לנסח את הטענה שאת המצב המתואר בסיפורו של ג' אפשר להבין גם במונחים פוליטיים . בשיחתי עמם חזרו שוב ושוב שאלות כגון האם ג' הוא בן למשפחת מהגרים או מיעוטים ? האם הוא גדל בסביבה של עוני וקיפוח ? ואולי הוא בכלל אישה ? הם ניסו להסביר את הדחייה ואת הכישלון שחווה ג' בבית הספר כחלק מתהליך חברתי רחב יותר של הדרה, והשתדלו להתאים את הסיפור של ג' לטענה שבית הספר הוא מנגנון חברתי של שעתוק מעמדי . עמדה ביקורתית מסוג זה אמנם מתאימה להשקפתי האישית, ובכל זאת בהקשר זה נדמה שהיא מוצגת באופן שטחי, מלאכותי וסכמטי מדי . עדיין נעלמו מהשיחה שני הקשרים שנדמים לי חשובים ביותר, שאמנם הופיעו בסיפור, אבל לא זכו לתשומת לבם של המאזינים : האחד הוא הקשר האפשרי בין האמירה של המורה ובין העובדה שג' לא סיים את לימודיו בבית הספר . האם ייתכן ששניהם קשורים גם בלי שנניח נסיבות חיצוניות ( כגון משפחה או כלכלה ) או נסיבות אישיות ( כגון כישרון, מוטיבציה או יכולת ) ? האם ייתכן שאמירות מסוג זה, אם גלויות ואם סמויות, הן עצמן תחילתו של תהליך המסתיים בנשירה ? וההיבט השני שנעלם מן הדיון נמצא בדרמה של המורה הקשישה, שבכייה מספר לנו
|
|