|
|
עמוד:11
11 ימים משונים הם אלה, יפתי שלא התנתקה לגמרי מהשפעותיה של השירה הפרסיתאף על פי תקופה זו היא שירה פשוטה יותר, אשר - הקלאסית, הרי שהשירה בתת הביעה את מאוויי התקופה : צדק ; מאבק בשחיתות ; ביקורת על אנשי הדת, האריסטוקרטיה והשליטה הזרה במדינה ; שיפור מצב האומה ; יה והחקלאים ; ובעידןזכויות נשים ; שיפור תנאים עבור פועלי התעשי אף שאיפה לשלום עולמי . משורריה – של מלחמת העולם הראשונה , מירזאכּמאלֵמָ - לֺ 'לאל אתקופה זו הם אירג' מירזא גָ - הבולטים של תת - רפּוּתי,וּקאסם לאה - אלבּוּקי, אשְזא עֵרֵ - ף, מוחמדם עארֵקאסֵ - ו אלבּא האר . בּד ווּדאו המחלוקות בין אנשי המסורת והסדר הישן לבין אנשי הקידמה והסדר החדש התבטאו לא רק בתחומים הפוליטי, החברתי, הכלכלי והדתי ) בין חילונים לדתיים ( , אלא מצאו ביטוי גם בתחום התרבותי, ובכלל זה גם בשירה . המחלוקות לא הצטמצמו לשני מחנות מנוגדים, י בין אלו שהתנגדו לשירה שאינה בנוייהאלא נוצר מגוון של גישות, קר על מוסכמות קלאסית של צורה ומבנה, לבין אלו שביקשו להרוס את כל המוסכמות הללו והאמינו כי העידן המודרני שינה ללא תקנה את מערכת . גיסאובין פרט לפרט מאידךגיסאהיחסים שבין הפרט לחברה מחד ותלשבור, היו בנהמוסכמות שאותן ביקשו משוררי העידן החדש כל פריצה או חידושהיובמהלכן לאשלמעלה מחמש מאות שנה, כגון פרדוסי, ח'יאם, – בשירה הפרסית . בזמן שמשוררי ימי הביניים היוו בזמנם – סעדי, רומי וחאפז, שהקדימו את תקופת הקיפאון הזו חידוש בכך שחדרו, באמצעות דמיונם, לתחומים חדשים, הרי רדרות התרבותית שבאה בעקבותיהם ) ונמשכה,שבתקופת ההיד כאמור, כחמש מאות שנה דווקא בתקופת התחייה האירופית ( לא היה יםכל חידוש בשירה הפרסית, אשר נעדרה תוכן וחשיבה מקורי והצטמצמה בעיקר בחיקוי סגנון המשוררים הדגולים של ימי הביניים . ובנת להמוני העם,מולא הייתההשירה נכנסה לפלפולי ותחכומי לשון, כך, כנגדוזה היה ביטוי נוסף לריחוק בין האצולה לבין האיש הפשוט . פותיו, קמוישירה זו, המנותקת מהזמן החדש ומהאדם המודרני ושא משוררי העידן החדש . הם לא בזו למסורת ואף כיבדו אותה, אך האמינו פי - כי המסורת לא צריכה להיות דבר נוקשה המועבר מדור לדור על
|
|