|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 147 | הממשק בין הכנסת לממשלה בתהליכי חקיקה ממשלתית על הצעות החוק הממשלתיות . קביעת המכסה תתחשב במורכבות של תוכן ההצעה, באורכה בעמודים ובשאלה כמה ימי דיונים היא תצריך ; ( 5 ) מומלץ לציין באופן ברור בעת הקמת ועדה לעניין מסוים או ועדה משותפת את הסיבה להקמתה ואת הסיבות שבגינן הדיון בה עדיף מדיון בוועדה קבועה של הכנסת . בהקשר זה יש לבחון אם אין בהקמה של ועדות אלה משום החלשת יכולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה, ובפרט החלשת כוחה של האופוזיציה . חקיקת ההסדרים המחקר מלמד כי השלב הארוך ביותר בהליך החקיקה הממשלתית הוא המתנה לתחילת דיוני הוועדה . ממצא זה עשוי להעיד על כך שהכנסת שרויה בפעילות מלאה של דיוני הוועדה גם בחקיקת שגרה, ולא רק בחקיקת ההסדרים . אם זה אכן המצב, אזי לא מפתיע כי לדיונים בהצעת חוק ההסדרים יש מאפיינים דומים לאלה של חקיקה שגרתית : הצעת חוק ההסדרים "מנצלת" לתקופה קצובה את מלוא משאביה של הכנסת לשם הדיון בה, משאבים שבשגרה מנוצלים במלואם על ידי מגוון של הצעות חוק אחרות בנושאים שונים . עם זאת, חקיקת ההסדרים מתוארת בספרות המחקר כמסובכת יותר, שכן היא כוללת מדיניות פיסקלית מורכבת ברובה . לכן כלל לא בטוח שמשך הזמן ש"מספיק" על מנת למצות את הדיון בהצעת חוק רגילה מספיק גם כדי למצות את הדיון בחקיקת הסדרים . במובן זה אופן הדיון בהצעת חוק ההסדרים והאישור שלה פוגמים ביכולתה של הכנסת לנהל דיון מהותי מקצועי . אומנם בשנים האחרונות חל שינוי בהכנה של הצעת חוק ההסדרים — בעבודת המטה עליה בממשלה ובפיצול שלה להצעת חוק פיסקלית ולא- פיסקלית . ובכל זאת, הרוב המוחלט של עבודת ההכנה על הצעת החוק עדיין נעשה במשרד האוצר ומתוך שיתוף חלקי של משרדי הממשלה האחרים . נוסף על כך שתי הצעות החוק כוללות קשת עצומה של נושאים, ולכן קשה לחברי הכנסת לא רק להבין את כל חלקיהן אלא גם להביע לגביהן ביקורת מקצועית ועניינית . לבסוף, הדיון בשתיהן עדיין כפוף ללוח זמנים נוקשה .
|
|