|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 147 | הממשק בין הכנסת לממשלה בתהליכי חקיקה ממשלתית ( 6 ) לא נמצא הבדל משמעותי בין מספר הדקות שוועדות הכנסת מקדישות לחקיקה שגרתית לעומת מספר הדקות שהן מקדישות לחקיקת חוק ההסדרים . מסקנות והמלצות מיפוי תהליך ההכנה והאישור של הצעות חוק ממשלתיות בפריזמה רחבה — למן מועד הייזום שלהן במשרד הממשלתי ועד למועד הכניסה שלהן לספר החוקים — מעלה כי יש בו רכיבים מסוימים של תכנון מראש ותיעדוף . ואולם, רכיבים אלה אינם אחידים, והם נסוגים מפני שיקולים אחרים לאורך תהליך ההכנה והאישור של הצעת החוק, דוגמת שינוי בהעדפותיו של השר או חקיקת תקציב והסדרים . כ ד י ל ה ת מ ו ד ד ע ם ת ו פ ע ה ז ו ב ת ה ל י ך ה ה כ נ ה ש ל ה צ ע ו ת ה ח ו ק ב מ מ ש ל ה מ ו מ ל ץ : ( 1 ) להעביר את תוכנית החקיקה הצפויה השנתית, כפי שהיא נקבעת בעת קביעת תוכניות העבודה במשרד, למחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים ולכלול, באשר לכל הצעת חוק, הערכה בדבר משך עבודת המטה הצפוי שלה, וכן מועדים משוערים שבהם יתבקשו המשרדים השונים, ובהם מחלקת ייעוץ וחקיקה, למסור את הערותיהם ; ( 2 ) בהערכת משך עבודת המטה הצפויה מומלץ להביא בחשבון את הממצאים העולים ממחקר זה, ובהם השפעת אורך הצעת החוק בעמודים על משך החקיקה, היקפי החקיקה בוועדה המיועדת לטפל בהצעת החוק, מורכבות הצעת החק והשאלה אם יופעל בענינה תהליך Regulatory Impact ( RIA Assessment — הערכת השפעות רגולציה ) ; ( 3 ) מוצע כי חוות הדעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה תשמש המלצה . היא לא תחליף את שיקול הדעת של המשרד הממשלתי בעניין תחילת עבודת המטה על הצעות החוק מטעם המשרד ; ( 4 ) כל משרד יערוך מעקב אחר הסיבות שבגינן תזכיר חקיקה ממשלתי אינו מונח על שולחן הכנסת או אינו מאושר בקריאה שלישית ;
|
|