|
|
עמוד:8
8 מחקר מדיניות 149 | פיקוח על מעקב מקוון בישראל עלולים להיפגע בשל האפקט המצנן שמעקב שכזה מייצר . כאשר פלוני יודע שהוא במעקב, או שאפשר שיהיה במעקב, הוא צפוי לשנות את התנהלותו בהתאם . במחקר המדיניות רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה ( המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019 ) נסקר הדין הישראלי החל על פרקטיקות מעקב מקוון בישראל בהשוואה לדינים המקבילים מעבר לים . סקירה זו העלתה, בין השאר, כי הפיקוח על פעילות זו בישראל הוא חלקי וטעון שיפור . מחקר המדיניות הנוכחי, פיקוח על מעקב מקוון בישראל , מתאר את עצם הצורך בפיקוח על מעקב מקוון, את המרכיבים המוסדיים השונים במערך פיקוח לאומי על סיגינט ( signals intelligence ; מודיעין אותות ) , ואת הפיקוח הקיים בישראל — בהשוואה לדוגמאות מהדין הזר . מסקנות עיקריות 1 . מ ע ר ך ה פ י ק ו ח ה י ש ר א ל י ע ל פ ע י ל ו ת ס י ג י נ ט י ת א י נ ו מ ל א ו מ ק י ף מן ההיבט הטמפורלי, ביקורת חיצונית לפני מעשה ( אקס אנטה ) על פעילות סיגינטית בישראל היא חלקית בלבד, ואילו פיקוח חיצוני לאחר מעשה ( אקס פוסט ) על דרכי השימוש באמצעי המעקב המקוון ועל הטיפול במידע שנאסף על ידם כמעט חסר לחלוטין . לפי פרסומים גלויים, הגורמים שבידם הסמכות והיכולת להוביל בדיקות עומק בתחום — ועדות חקירה ומבקר המדינה — עושים זאת באופן ספורדי, ועל פי רוב בהקשרים של פיקוח על מעקב מקוון לתכליות של אכיפת חוק . מעקב מקוון בישראל אינו נתון בפיקוח חיצוני קבוע לאורך כל שלבי שרשרת ההפקה של מודיעין סיגינטי . 2 . מ ע ר ך ה פ י ק ו ח ה י ש ר א ל י א פ ו ף מ ע ט ה ש ל ח ש א י ו ת חלק מהכללים המסדירים פרקטיקות של מעקב מקוון בישראל הם חשאיים, וכך גם הפיקוח על פרקטיקות אלה . לא ניתן פומבי לפעילות הפיקוח הפרלמנטרית ( שלחלקה עיגון סטטוטורי ) במסגרת ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, או לפיקוח האקזקוטיבי
|
|