|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 129 | קול אפקטיבי המדינה . מסיבות דומות הציע גם זאב ז'בוטינסקי כי "בכל קאבינט, שבו ישמש יהודי כראש ממשלה, יהיה סגן ראש הממשלה — ערבי, וכך להפך" . הרעיון ששילוב מיעוטים במוקדי קבלת החלטות הוא תנאי חיוני לביסוס הלגיטימיות של השלטון ולקידום מדיניות ציבורית שוויונית ורגישה לצרכיה של חברה מגוונת, מקבל היום ביטוי מובהק במדינות דמוקרטיות רבות . זכויותיהם של מיעוטים לאומיים להשתתפות אפקטיבית בחיים הציבוריים של המדינה ולגישה שווה לשירות הציבורי שלה מוכרות גם במשפט הבינלאומי כזכויות פוליטיות בסיסיות . מדיניות לקידום ייצוג הולם של מיעוט באה לקדם תכליות משני סוגים : תכליות תעסוקתיות , הבאות לקדם שוויון הזדמנויות בשוק העבודה ולמנוע עיוותים בו ; ותכליות השתתפותיות — שמטרתן להבטיח שיתוף של המיעוט במנגנוני המינהל, שבמדינה המודרנית מחזיקים בידיהם כוח שלטוני רב . מטרתו של מחקר מדיניות זה להעלות על סדר היום הצעה לפעולה יזומה מצד הממשלה לשילוב המיעוט הערבי בתהליכי קבלת החלטות במינהל הציבורי — למימוש ראוי יותר של התכליות ההשתתפותיות של הייצוג ההולם . המחקר מדגיש כי בכל הנוגע לעובדים בשירות הציבורי ייצוג הולם השתתפותי אין משמעו שעל פקידי ציבור לפעול כאילו הם "נציגיהם" של מגזרים פרטיקולריים . שירות ציבורי מקצועי ונטול פניות, שכל העובדים בו פועלים למימוש טובת הציבור בכללותו, חשוב ביותר בדמוקרטיה, ואסור שיהיה זירת התגוששות בין קבוצות ובעלי אינטרסים ; כמו כן חיוני לשמור על עקרון הראויות ( העיקרון המריטוקרטי ) . אלא שבייחוד בחברה משוסעת כמו החברה במדינת ישראל, חשוב לשלב בתהליכי קבלת ההחלטות גם את הפרספקטיבה החברתית של המיעוט כדי לאפשר את גיבושה של תפיסה רחבה ומכלילה של המושג "אינטרס הציבור", כזאת שמביאה בחשבון באופן הולם את כל האוכלוסייה . הנחת המוצא איננה כי אנשים שמשתייכים לקבוצת מיעוט מחזיקים כולם באותם ערכים או עמדות או שהם יפעלו לקדם אינטרסים פרטיקולריים מוגדרים, אלא שעצם החיים כחלק ממיעוט מודר שמנגנוני מדיניות משפיעים עליו אחרת, עשויים לאפשר לאדם זווית ראייה מיוחדת משלו, ואשר על כן נוכחותו סביב השולחן הכרחית .
|
|