|
|
עמוד:14
אוניברסיטת-אֵם 14 אוטונומי של מרכז תרבותי מוסדי שפעל בתוך החברה היישובית היהודית ובו זמן היה מנותק ממנה והתנהל מולה בעצמאות – כלכלית, פוליטית ובעיקר רעיונית – מתוך השענות על תמיכתן הכמעט בלעדית של קהילות יהודיות בחוץ-לארץ . ויכוחים אלה לא התנהלו על תפיסות אינטלקטואליות מופשטות בלבד, אלא היו מאבקי כוח על השליטה במוקד סמכות שפעל להצמיח קבוצות עילית ולייצר דגמים של סדר פוליטי ותרבותי חלופי ואף מתחרה לאלה שהציבה ההנהגה האידיאולוגית והפוליטית של היישוב היהודי בתקופת המנדט . בתקופת המחקר המדוברת, 948 - 967 , התרחשו התפתחות וצמיחה חסרות תקדים של האוניברסיטה העברית בהנהגתו של מקים הקמפוסים החדשים בגבעת רם, בעין כרם וברחובות – הנשיא והרקטור בנימין מזר ( מייזלר ) . ראשית התקופה במשבר קשה וסכנת התפוררות גמורה בשל הניתוק מהקמפוס בהר הצופים ואבדן הנכסים הפיזיים שבו מצד אחד, ואיומי השלטון להלאימה באמצעות חקיקה בכנסת מהצד האחר, וסופה במעמד של מונופולין בשדה האקדמי, עם השפעה דומיננטית על הגדרות רעיוניות, אידיאולוגיות ומעשיות של כלל החברה הישראלית, ותמיכה ממסדית מוצקה שהתבטאה בהקצאת משאבים אשר שימשו אותה להבניה ולוויסות החיים האקדמיים בישראל בקמפוסים החדשים . מדובר היה בטווח השפעה הולך ומתרחב של האוניברסיטה העברית לעבר חיי הכלכלה, המשפט, למעשה, פעילות חבר הריבוד החברתי והבניית הזהויות הקולקטיביות . הנאמנים בתקופת המחקר התמקדה בפיקוח, שליטה ובינוי של מרכיבים 4 בולטים בהגמוניה האינטלקטואלית והתעסוקתית של מדינת ישראל . תוך כדי יצירת זיקות הדוקות ושיתופי פעולה עם קבוצות עילית חשובות בקהילות היהודיות בפזורה, העצימה האוניברסיטה העברית את הפיקוח, הוויסות והגדרת מסלולי המוביליות החברתית הדומיננטיים בישראל, וייצרה הייררכיות חברתיות מובחנות שנהנו ממיקום גבוה יחסית בסולם היוקרה החברתית ונטו לפתח תודעה סקטוריאלית מעמדית מובחנת ויחסית על התפתחות רעיון האוניברסיטה העברית ותולדותיה בשנים 5 9 - 948 ראו כ״ץ והד ( עורכים ) , שורשים והתחלות ; לבסקי ( עורכת ) , התבססות וצמיחה ; הנ״ל ( עורכת ) , התעצמות אקדמית . ליסק וכהן, ׳האסטרטגים המדעיים׳, עמ׳ - 7 . 4 כהן, ׳האינטלקטואל הטהור׳, עמ׳ 9 - 9 .
|
|