|
|
עמוד:13
מבוא 13 פעילה לוויכוח בלתי פוסק זה מול שתי הציוויליזציות המונותאיסטיות האחרות, הנצרות והאסלאם, שההתנגשות אתן הייתה רכיב בסיסי של הניסיון ההיסטורי היהודי . השגרת הפגישות השנתיות של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית נועדה לקדם את פעילותו של המוסד ולשלוט בה, ועיון בדיוניהן מאפשר לבחון את יחסי הגומלין הסמליים והמוסדיים שעסקו בניסוח, ההפצה ופירוש מחדש של החזונות שרווחו במדינת ישראל ובקרב הקהילות היהודיות אשר נטלו חלק בחבר הנאמנים . בתקופה הנדונה הורכב חבר הנאמנים מנציגי קהילות יהודיות בפזורה, נציגי הממשלה, נציגי הסגל האקדמי ונציגי ציבור . חשוב לציין שהרכב חבר הנאמנים לא שיקף את כלל המגוון של החברה היהודית והישראלית . מהפזורה, היו אלה חברי העילית הכלכלית, האינטלקטואלית או העסקנית, ׳העשירים והמפורסמים׳ . בישראל, לא הייתה דריסת רגל ליהודים שהיגרו מארצות תרבות האסלאם, המזרחים, אשר היוו כמחצית מהאוכלוסייה בארץ, לחרדים על קבוצותיהם השונות ולערבים . למעשה, הזכאות להיבחר, להשתלב ולהשפיע על פעילות חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית הייתה כשלעצמה מהמנגנונים ההייררכיים המשמעותיים והנוקשים שנועדו לחצוץ בין קבוצת עילית להמון, בין תרבות גבוהה לנמוכה, בין אקטיביות לפסיביות בעיצוב חלק ניכר מתחומי החיים המרכזיים, ובעיקר להשפיע על גבולות חלוקת העושר והקריטריונים המעמדיים לחתירה להוגנות ולשוויון, ובכך לעצב את יסודות הצדק החלוקתי ( distributive justice ) . הקמתה של האוניברסיטה היהודית הראשונה בעולם בשנת 5 9 בקמפוס הר הצופים התקיימה בחסות ההסתדרות הציונית העולמית, בהנהגת ד״ר חיים וייצמן, כשלצדו נציג התורמים מארצות הברית, ד״ר יהודה לייב מאגנס, ובתמיכתו של המדען המפורסם בעולם, פרופסור אלברט איינשטיין מגרמניה . עוד בשלב התכניות להקמת האוניברסיטה, וב- השנים שבין פתיחתה החגיגית ב- באפריל 5 9 לניתוקו של הר הצופים בעקבות טבח שיירת הדסה ב- באפריל 948 במהלך מלחמת העצמאות, התקיימו בה ויכוחים חריפים בניסיון לברר הנחות יסוד אידיאולוגיות ואת סמלי הליבה של התרבות היהודית . ויכוחים אלה נסובו על מאמצי האוניברסיטה לכונן מוקד בחיי, אני מרגיש שבור . בפעמים הקודמות הזדקפתי וכפיתי על עצמי להמשיך אבל כעת, תמה ההתחייבות׳ . הציטוט אצל אלטמן, שם, עמ׳ 05 .
|
|