|
|
עמוד:8
8 | עולים על המסיל״ה : מיון סטודנטים ייעודי ללימודי הוראה שלה . בתיכון היא נשאבה לעולם של הסניף עד כדי כך, שלא היה לה פנאי או אנרגיה להשקיע בלימודי בית הספר . ציוניה ירדו, אך היא החליטה שבשלב זה של החיים הפעילות בסניף ועם החניכים חשובה לה יותר מאשר ציונים . לאימה הדואגת היא אמרה : "אימא, תמיד אוכל בעתיד לתקן את הציונים, אבל לעולם לא אוכל לחזור ולהיות בסניף . החניכים שלי יגדלו ואני אפספס את כל השלב הזה של החיים שלהם" . למרות הדאגה להצלחה העתידית של בתם הוריה הבינו את הדברים של טלי וכיבדו את רצונה להשקיע את כל כולה בפעילות התנועה . עם סיום התיכון התנדבה טלי לשנת שירות והדריכה נוער שוליים בעיירה בפריפריה . לדבריה, זאת הייתה השנה הטובה ביותר בחייה, והיא הרגישה שהיא תורמת ומשפיעה . כהמשך טבעי לשנה זו, גם בצבא היא עסקה בהוראה של נוער בסיכון ושירתה בבסיס סגור בצפון הארץ . הימים היו מלאים בעשייה חינוכית והתנדבותית . בתקופה זו למדו רוב החברות של טלי מהתיכון בקורסי הכנה למבחן הפסיכומטרי ושיפרו את ציוני הבגרות שלהן, אבל טלי הייתה עסוקה בעולם של נתינה ותרומה לנוער, ולא התפנתה לקורסים אלה . טלי השתחררה מהשירות בקיץ, והוריה התחילו ללחוץ עליה להחליט מה בכוונתה לעשות . הם הביעו את דעתם שהיא כבר תרמה שנת שירות לפני הגיוס, ושכעת הגיע הזמן שתקדם את עצמה בלימודים ותרכוש מקצוע . טלי לא התלבטה : באופן טבעי ביותר היא ראתה את עצמה נכנסת לעולם ההוראה הבית ספרית וממשיכה בייעוד של חינוך נוער לערכים ולאזרחות טובה . היא חיפשה מוסדות לימוד באינטרנט ושמעה מחברות על המכללות השונות ללימודי הוראה . תוכניות הלימודים נראו לה מעניינות, והיא נפגשה עם רכזת ההרשמה בכמה מכללות . היא הבינה שהיא חייבת לעבור את המבחן הפסיכומטרי כדי ללמוד במסלול הרצוי, ולכן התחילה להתכונן לבחינה הפסיכומטרית שהייתה אמורה להתקיים בחודש ספטמבר . כשהתקבלו הציונים מהמבחן הפסיכומטרי נוכחה טלי כי חסרות לה 20 נקודות בציון המשולב של המבחן הפסיכומטרי וממוצע הבגרויות כדי להתקבל ללימודי ההוראה, כלומר שהיא לא תוכל להתקבל למכללה שבחרה . "איך זה יכול להיות ? הייתכן שאני לא מתאימה ללימודי הוראה ? עם כל הרקע שלי ואהבת הילדים ? רק הציון הפסיכומטרי חשוב ? ומה עם כל הניסיון שלי והמוטיבציה שלי ? זה לא נחשב בכלל ? אילו הייתי משקיעה
|
|