|
|
עמוד:יא
פתח דבר יי ספר זה לא יכול להיכתב בלי עזרתם של עובדים מסורים בארכיונים השונים שנעזרתי בהם, ובעיקר הארכיון הציוני וגנזך המדינה . תודה מיוחדת לבתיה לשם, היועצת המסורה בארכיון הציוני, שליוותה את עבודתי מתחילתה ועד סופה . ולבסוף, ספר זה לא יכול להיכתב ללא תמיכה קהילתית ומשפחתית . הקהילה שלי בירוחם, הוותיקים, שהם והוריהם הם גיבוריה של עבודה זו, והוותיקים פחות, שמתגוררים בירוחם כעשור או שניים, סייעו לי ונתנו לי לא רק תמיכה חברתית אלא גם כיווני מחקר לא מעטים . אני חב רבות להם ובייחוד לשמוליק פרידמן בן שלום, מקים גרעיני ההתיישבות בירוחם ובנתיבות, האדם שמתורתו למדתי את הרגישות התרבותית והחברתית . את האהבה להיסטוריה ירשתי מאִמי, ז'קלין, שמאז היותי ילד סיפרה לי את קורות העתים כסיפור מרתק . מעל לכול רוצה אני להודות לרעייתי ואֵם חמשת ילדיי, עליזה . בלא נחישותה ובלא התמיכה הרבה והפנאי שזכיתי להם בזכותה לא היה ספר זה מגיע לקו הסיום . היא שנתנה לי את הזמן ואת העידוד שחיוניים כל כך לכתיבה . כל אשר לי — לה הוא .
|
|