מבוא

עמוד:9

– חולין מסכת חולין 9 חלק גדולאיננו נפוץ במסכתות אחרות . נושא הכנת המזון נדון במרוכז במסכת שלנו ו חודאת הייטה הפכה למנוף המשמר ומבטאמהמבוא יוקדש לתהליך ההלכתי שבו השחי את הסמכות הקהילתית . מְמַצֵּבהיהודי, וגם במהלך המבוא נבחן את התהליך ההלכתי שבו הפך המטבח היהודי בכלל, ואכילת הבשר בפרט רתי ביחד היהודי . ממצוה טכנית בלבד, למרכיב חב ודה לסעהחברתיהרקע י . לכאורהי היהודעלינו להדגיש את מקומה של סעודת החול בעולם הדתראשוןבשלב עודות קודש במובנן הראשוני הן סעודותהסעודות מחולקות לסעודות חול וסעודות קודש . ס שחילקו ביניהם . של קרבנות . הכוהנים סעדו סעודת קודש בכל יום, באכלם את בשר הקרבנות בעת אכילת קרבן פסח . ש כשאכלו את שלמיהם, ובראש ובראשונהסעודת קודישראל סעדו ווה בהלל ובתפילות וכמובן בשירהרה יחדיו והסעודה הייתה ארוכה, מלחה החבואז זב אוסעודת קודש היא מרכיב בסדר היום של החג והמועד . אין חג,ובשמחה . מעבר למקדש וכיוצא, מילה, פידיון הבןאירוסיןב, חתונה,שבת, יום טו,מצוות סעודהשאין בוטכס דתי הלהתוועדות, לשמחה וליחד . הסעודה קדמה מבחינמרכזיתבאלו . בכולם הסעודה היא זירה נוסדה אי שם בשלהי ימי הבית ולדעתהציבורית המאורגנתכרונולוגית לתפילה, שכן התפילה החג במקדשייתה סעודתל כל פנים, בהיעדר תפילה ה . ע 2 חלק מהחוקרים רק בדור יבנה אצל הכוהנים,במקבילשל החג . מגורים מרכז העשייה הדתית ) בבמה המקומית ( או בבית ה . 3 הייתה סעודת התרומה מעמד בפני עצמו, מעמד עם כללי טקס ע הפכה לאירוע דתי, אירו,בתוקף היותה ציבורית או של בני החבורה,מעבר לכך, כל סעודה גשה, וכלה, המשך בסדר המנות, בצורת הישיבה ובהטילת ידייםשיש לו כללי טקס, החל מנ בשמים ( . על כן מובן מדועון, בכוס של ברכה ובגימור ) הבאת הרכת המזבסיום הסעודה בב בכך עסקנו במבוא למסכתחכמים דורשים שהסעודה תהיה גם סעודה של עיסוק בתורה . הפסח ) בזמן קנו בסעודתבמבוא למסכת פסחים . שם עסברכות, ובחנו את הדברים גם א לסעודת מצווה כזאת . המקדש ואחריו ( שהיא דוגמ לא כאן המקום לדיון ממושך בנושא . פליישר, תפילות החובה, טען שתפילות החובה התגבשו רק בדור יבנה . 2 ורבי שמעון איש המצפה סידרפילת המינים בדור יבנה,ין את תתקהת היא מכך ששמואל הקטןריראייתו העיק את התפילה כולה גם הוא לפני רבן גמליאל דיבנה . לו היה מעמיק בדבריו של פלוסר, ברכת המינים, היה רואה ה, הנוסח העיקרי שלרבשנוסח תפילת המינים היה קיים כבר בשלהי ימי הבית, ושמואל הקטן רק עדכן אותו . אד פני ימי רבן גמליאל . את הראיות ריכז פוקס במאמרו "מהפכנים" . התפילה קיים היה כבר לשדרה שלהדעמו רגב, תפילה, הראה שהתפילות צמחו מתוך הווי המקדש, ואנו סיכמנו את דעתנו במבוא למסכת ברכות . בדור מועדיםחובה, הההדם תהליך ארוך שבו נקבעקיבנה עוצב הנוסח הסופי של התפילה, אבל לעיצוב הסופי מרכזי ומספר הברכות, ורק השלבים האחרונים הסתיימו בדור יבנה . לתפילה, תוכנה ה ראו ברכות פ"א מ"א ופירושנו לה, והמבוא למסכת טבול יום . 3

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא