מבוא

עמוד:12

12 מבוא – חולין תיד שוחט, על טיח בית הכנסהובלת פר וקרדום ב . א 1 איור . 40 נג, דורה תמונהדורה ארופוס, קראליב שאינם קשורים להלכהושכל המרכיבים הללו קיימים, בנוסף, כתוצאה מתהליכי תיעבימינו משחטות מרכזיות הוטלו חוקיגדולות והשחיטה המקומית בוטלה . עלרו משחטותנוצ לא נעסוק בכך אלאבעידן רביעי שבו המערכת הופכת ללאומית . כיוםאנו עומדיםמדינה . ה ם לגבי התקופה הקדומה בלבד . הנבחן את המקורות ונבדוק מה עולה מ חוקי שחיטה מופיעים בתורה . כל שנאמר הואנםאי,הההלכבשפת,ה או הלכות השחיטהיטחוקי השח חרת . עוד נזכרת צורת המתה אחרת, אסורה, בצורה אהשורש "שחט" הבא להוציא הריגה שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ זוֹבֵחַהַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם חֲזִיר מַזְכִּירהמכונה "עריפה" . " חֲרוּהֵמָּה בָּנָה מְבָרֵ� אָוֶן גַּםבֹ לְ יהֶם נַפְשָׁםבְּדַרְכֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵ ג ( . העריפהו עיהו" ) ישחָפֵצָה נעשית מהעורף, נהוגה - שמהכ במעמד עגלה ערופה, ולפי ההלכה נאסרה כצורת שחיטה . העריפה הייתה מקובלת בעולם הקדום ( מעניין 1 ) איור 7 רומי - ההלניסטי הקיר בדורה אירופוס רישבציו כעריפה, והכהןארת השחיטהמתו זיק בידומוביל את הבהמה ומח בלבדלעריפהקרדום, כלי המתאים שלבּוּרוּתב ( . האם לפנינו 1 ) איור צייר המכיר את נוהגי עבודה זרה טוב יותר מאשר את ההלכה, או שמא לפנינו מסורת פנים יהודית ? דאו אולי למחבר כלל לא חשב כיצ המוכר נעשית השחיטה, וצייר את עולמו ) בחברה הלא יהודית לו מ ואף בעולם המקראי הלא יחודי . 7

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא