|
|
עמוד:10
10 עומדות על הסף המחקרית ; דיונינו הפוריים — הן בפרטי המחקר והן בפרטי החיים — היו מקור ההשראה למחשבות השזורות בספר זה . ספר זה לא יכול היה להעז להוציא פניו אל הדפוס לולא עזרתם הברוכה של שמואל הר ועמרי שאשא מהוצאת הספרים של מכון שלום הרטמן . שמואל ועמרי עזרו לי לנכש עשבים, שיחים ופעמים אף עצים מסועפים אשר הסתירו את הטענות המרכזיות שרציתי להציג . מלאכת העקירה הייתה כואבת, אך אני מקווה שהפכה את הספר לקריא יותר . הקורא המעוניין בהרחבת היריעה, בעיקר בהיבטים תיאורטיים ובהתייחסות למחקרים קודמים, מוזמן לפנות אל הדוקטורט עצמו ולשוטט במרחבי המחקר שערכתי . איני יכולה ואיני רוצה לפתוח את הספר מבלי להודות עד אין קץ למשפחתי על השמחה והאהבה, על ההערכה והתמיכה שלה זכיתי במהלך כתיבתו . השיבה הביתה בסופו של יום עבודה הייתה הקרקע הנעימה והמאפשרת לספר המונח לפניכם . "ודומה היה לי שהארץ שהלכתי עליה והרחובות שעברתי בהם וכל העולם כולו אינם אלא פרוזדור לבית זה" . ( ש"י עגנון, ימים נוראים, הקדמה ) . * * * שיבת עם ישראל לארצו בישרה על תקופה חדשה בתולדות עמנו — אנו חיים במרחב יהודי, בשפה יהודית ובזמן יהודי ; אנו חיים בארץ-ישראל, במדינה דוברת עברית שהפרהסיה הציבורית שלה מתנהלת על פי לוח השנה העברי . עם זאת, ואולי דווקא בשל כך, אנו נדרשים להישיר מבט ולתת תשובות נוקבות לשאלת הזהות היהודית שלנו . התמהיל בין המסורת לחידוש, בין נכסי העבר למחשבות זה מקרוב באו — טרם התברר . האם השכלנו לנצל את האפשרויות הנפלאות שמדינת ישראל והציונות פותחות בפנינו לשימור יהדותנו ולחידושה ? האם לא שקענו בתרדמה זהותית ואין אנו עושים די כדי להגדיר לעצמנו את תוכן הזהות הישראלית-יהודית שלנו ? האתגר עצום ומורכב, לעתים מתסכל, ואני חשה שאנו עדיין מחפשים הגדרות שיתאימו לזהותנו בת הזמן והמקום . גם מעבר לים אנו נקראים להתבוננות נוקבת על זהות העם היהודי . יהודי העולם אינם רוצים להיקרא עוד "יהודי הגולה" אלא "יהודי התפוצות", והם מחזיקים בזהות יהודית מורכבת ומשתנה . בארצות-הברית חשים יהודים שהם יכולים לשלב באופן הרמוני בין זהותם היהודית להזדהות עם
|
|