תקציר

עמוד:14

תפקידו של חבר הכנסת 14 במלאכה ; והטענה שתפקידו של חבר הפרלמנט ייחודי ואי-אפשר להשוותו לשום תפקיד אחר . על כן מדובר בהתייחסות ראשונית וחדשנית לנושא זה . טענתי העיקרית היא שלמרות שאין בנמצא הגדרה כוללנית של התפקיד, הסתכלות מעמיקה בחומרים העוסקים ברכיבים השונים של התפקיד — חוקי יסוד, חוקים רגילים, תקנון הכנסת, כללי האתיקה של חברי הכנסת, חוות דעת משפטיות וחוות דעת של מומחים בתחומים אחרים, פסיקות של ערכאות משפטיות, דברי הכנסת ופרוטוקולים של ועדות הכנסת — מעלה תמונה כמעט שלמה של תפקיד זה : מעין פאזל שהחתיכות החסרות בו מעטות . השער הראשון של הספר עוסק ברכיבים השונים של התפקיד . אלו כוללים את התפקידים ה"קלסיים" — ייצוגיות, חקיקה ממשלתית ופרטית, תפקיד מכונן ורפורמטורי, פיקוח ובקרה על הרשות המבצעת וקביעת סדר היום הפרלמנטרי והלאומי ; פעילות למען אזורי בחירה, מגזרים, בוחריו של חבר הכנסת ואזרחים בכלל ; תפקידים שמשרתים את ניהול הפעילות השוטפת של הפרלמנט והממשלה, בהם תפקידים רשמיים ורשמיים למחצה ( למשל יו"ר הכנסת, יו"ר הקואליציה או משרת שר בדמוקרטיות פרלמנטריות כמו ישראל ) , פעילות בין- לאומית ותפקידים מעין-שיפוטיים ; ותפקידים שאי-אפשר לשייכם לקבוצות האחרות, כמו תפקיד הלגיטימציה או תפקידים הנובעים מהשתייכות חברי הכנסת לקואליציה או לאופוזיציה . השער השני עוסק בסייגים ומגבלות לתפקיד, כלומר מה לא נכלל בתפקידו של חבר הכנסת . אלו כוללים סייגים על מועמדות וחברות בכנסת ועל המשכהּ, כמו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, של מדינת אויב או של ארגון טרור ; הצורך לציית לחוק ; הצורך להימנע מניגוד עניינים ; היבטים של הפעילות המפלגתית שאינם נחשבים חלק מהתפקיד ; פעילות למען היבחרות מחדש ( המותרת אך אינה חלק מהתפקיד ) ; והיעדר החובה לתמוך או לקדם נושאים עקרוניים וערכיים כמו דמוקרטיה או שימור הסביבה . השער השלישי עוסק בשאלה מדוע לדעתי ראוי להגדיר את תפקיד חבר הכנסת . הסיבות לכך הן, בין השאר, היבטים שונים של ההתמקצעות של חברי פרלמנט בכלל וחברי הכנסת בפרט ; מימוש זכויותיהם וחובותיהם של חברי הכנסת,

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר