מבוא

עמוד:13

13 זאת בלתי-נִמְנָעוּת . ומול זה — איזה כוח רומס של העתיקוּת, שבעצם מיטיבה לפענח בכלים שלה את השדה התרבותי שבו אנחנו מתנהלים, בצורה תשתיתית ויסודית יותר מרבות מהתיאוריות העכשוויות ששוררות בשיח . זהו מצב נואש ומוזר, דיאלקטיקה משונה ; יוצרים מבקשים לשנות משהו שכבר קרה, ובו בזמן מה שכבר כתוב הוא דווקא זה שביכולתו "לקרוא" אותם . קריאה דו-כיוונית פרדוכסלית זו מחזיקה את הליבה של שירת העקדה העברית והישראלית במאה העשרים . וכמה היא שונה מן היחס של המדרש והספרות המסורתית בכללה אל הטקסט התנ"כי . בעניין זה מעיר דויד שטרן בספרו מדרש ותיאוריה : התגובה של הרבנים ביחס לסמכות של המסורת הייתה לאמץ עמדה פרשנית המייצגת את ההיפוך הגמור לרעיון של הרולד בלום על חרדת ההשפעה . הרבנים מאמצים באורח מודע את העמדה של "מאוּחרות" [ במקור " b elatedness ", ר . ק . ב . ] . מה שהם מנסים להוכיח הוא שכל חידושיהם וכוונתה של המסורת אפשר למוצאם כבר בטקסט התנ"כי ; שכל מה שהם אומרים אינו מקורי . ולכן השיטה של המדרש היא לזהות את המקור לכל הלכה ואמונה במסורת הרבנית, בטקסט המקראי . ולא 6 משנה כמה מאולץ הוא הקישור . שונה לחלוטין הוא כמובן הדיאלוג ה"בלומיאני" המתקיים בין המשורר העברי והישראלי לטקסט האב . הרולד בלום רתם את המערכת האדיפלית המשפחתית כדי להסביר את מנגנוני המסורת הספרותית, משמע : סופר חזק ( צעיר ) לעולם יקום על קודמו ( מבשרו ) . 7 דוגמא מקומית לפרדיגמה זו העניק לנו נתן זך בהתנגשות הטיטנית הידועה עם הדומיננטה האלתרמנית שקדמה לו . "מטרת הקרב היא ה ד י א ל ו ג ", אומר מדריך הקראטה ללוחם בשירו של אבידן "מול או מהצד" בספר האפשרויות ( מעניינת תשוקתו של אבידן לקראטה כמימוש של היחסים האגוניסטיים הספרותיים ) , ומוסיף המשורר ואומר : "יש לכך השלכות בתחומים שונים" . 8 בפסוק מבריק זה מנסח אבידן, בין השאר, 6 , David Stern , Midrash and Theory , Northwestern University Press , Evanston P . 37 . 1966 . התרגום שלי . 7 ראו : הרולד בלום, חרדת ההשפעה : תיאוריה על השירה, תרגם : עופר שור, הקדמה : שולי ברזלי, רסלינג, תל-אביב, 2008 . 8 דוד אבידן, "מול או מהצד", במחזור "על העצלות, תקלות הכבידה המתחלפת, פער- המוות הבינדורי וכו'", בתוך : ספר האפשרויות — שירים וכו', כתר, ירושלים, 1985 , עמ' 44 . ההדגשה במקור .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר