פרק מבוא: לאגדה פנים מאירות

עמוד:14

14 זיוה שמיר | מִים ומִקדם פרסמהּבמקראה שפת ילדים ( 1906 ) , בעריכת המורים ח"פ ברגמן וש"ח ברכוז, נושאת את תת-הכותרת "שיחה הודית" . 4 המשורר אף טרח רבות בכוונה להוציא בהוצאת דביר את תרגומו לעברית של החיבור ההודי הקדום כלילה ודמנה . דומה שביאליק היה הראשון בין סופרי דורו, שפנה למוטיבים ערביים ואוריינטליים, שאותם הכיר גם מתרגומיהם לגרמנית ולרוסית, אך גם מתוך עיבודים מערביים שערכו סופרים מודרניים לסיפורי המזרח ( כך, למשל, ספרו האוריינטליסטי של וילהלם האוף כליף חסידה שיצא בתרגום י"ב לבנר בוורשה, בשנת תרע"א, השפיע על עיצוב "אגדת שלושה וארבעה" ) . מכיווּנים רבים ומצטלבים מתברר כי לקראת סוף העשור הראשון ליצירתו — עם התכנסותם של הקונגרסים הציוניים הראשונים ובהתקרב המאה העשרים — הנמיך ביאליק את המודוס של כתיבתו, סילק ממנה את ההדר הנאוקלסי, ופנה אל מִגוון רחב של ערוצי יצירה כמו-עממיים, פשוטים לכאורה ומורכבים כהלכה : "שירי עם" בעברית וביידיש, פזמונים, שירים לילדים ולנוער, אגדות מתורגמות ומקוריות, בדיחות ומעשיות עממיות . כל אחד מערוצי היצירה הללו מבוסס, בעת ובעונה אחת, על מקורות מתרבות ישראל לדורותיה, ועל מקורות אירופאיים — קלסיים וחדשים, וכן על מוטיבים אוריינטליים, מן האיסלאם או מן האגדה ההודית . כל אחד מערוצי יצירה אלה אף נכתב למען שני ציבורי קוראים מנוגדים : על הציבור האחד נמנו אותם קוראים שעשו אז את צעדיהם הראשונים בספרות העברית ( בני הנעורים או משכילים שחזרו אל עמם "מִשוּט במרחקים" ומתעייה ב"שדות נֵכר" ) , ועל משנהו נמנו אותם קוראים שהיו בקיאים ברזיה של הספרות העברית . כך הלכו ונכתבו עשרות יצירות פסידו-עממיות רבות רבדים, שעלילתן החיצונית אינה מעידה על תוכנן, ושבהן העלילה אינה אלא קליפה דקה המכסה על תהומות של הגות מעמיקה . על כריכת ספרוני האגדות, שהוציא ביאליק בהוצאת דביר שבבעלותו ובבעלות חבריו האודסאים, רשם את המילים "לילדים ולעם" . כאמור, היצירות הללו נועדו, אפוא גם לאותם משכילים שרכשו ידע ובקיאות 4 . האגדה “חמשת העיוורים”, ראו : ח”נ ביאליק, כתבים גנוזים, המלביה”ד משה אונגרפלד, תל-אביב תשל”א, עמ’ 266 - 267 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא