המדע הישראלי: יש דבר כזה?

עמוד:14

14 | המוח הסורר ; בסוציולוגיה של המדע הושתתו על ההנחה ש"מדע זה מדע" ושדפוסי המחקר, הגילוי, החשיבה והחינוך המדעי הם אוניברסליים . גדולי הדור הראשון בתחום, יוסף בן-דוד הישראלי ורוֹבּרט מֶרטוֹן האמריקאי, הדגישו שהקהילה המדעית היא אוניברסלית ופתוחה לכישרון האנושי באשר הוא . יוּרגֶן הַבֶּרמַָָָָס, מגדולי הפילוסופים הגרמנים בחמישים השנים האחרונות, טען כי ראוי שהמדע ישמש דגם אידיאלי לקהילת שיח דמוקרטית ופתוחה . גם אדוארד שׁילְס, מגדולי הסוציולוגים בעבר, ציין כי האמונה ש"מדע זה מדע" היא מושכל יסוד . לדבריו, "בכל מה שקשור למרחביה ולקריטריונים לקבלה אליה, הקהילה האינטלקטואלית היא האוניברסלית מכל הקהילות . . . בעיקרון, מאפיינים פרימורדיאליים כמו קשרי משפחה, מקום יישוב, שבט או טריטוריה אינם תקפים בכל הנוגע להערכת כישוריהם של החברים במוסדות המדע או לקידומם במעלה 8 אכן, דומה שהמדע אינו מציב גבולות הייררכיות היוקרה בהם" . בפני לאום, מין, גזע או דת, וכל מדען, ללא קשר למוצאו, זכאי להשתתף במחקר ולפרסם את ממצאיו בכל במה מדעית . גישה זו הניחה כי כישרון מדעי מתפלג באופן אקראי, ויצירה וחידוש במדע אינם תלויים בתרבות שהמדען גדל בה . בניגוד למסורת אוניברסליסטית זו, חוקרי מדע וטכנולוגיה ) Science and Technology Studies, STS ( קבעו בעשורים האחרונים מושכל יסוד שונה . לטענתם, המדע הוא חברתי במהותו, וכדי להבינו מוטב להציבו בהקשר החברתי של סביבתו . לטענתה של קלר, למשל, חוקרי המדע "גרמו לזה שכיום לא ניתן עוד לחשוב על ה'טבע' כנתון או 'לשקפו' בצורה כלשהי . מה שאנחנו יודעים ומה שאנו מתיימרים לדעת בנוגע לעולם הטבע מגיע אלינו 8 . Edward Shils, “Color, the Universal Intellectual Community, and the Afro - Asian Intellectual”, Daedalus 96 ( 2 ) p . 284 . 1967,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא