|
|
עמוד:13
המדע הישראלי : יש דבר כזה ? | 13 או מסורבלות מבחינה מושגית . אך כל האמצעים שבידינו להערכת תיאוריות מדעיות מנוגדות, כל הדרכים המשמשות אותנו כדי לקבוע איזה מכלול של הסברים לתופעות טבע עדיף על משנהו, אינם תלויים - ואינם צריכים להיות תלויים - בדוקטרינה דתית או ברקע אתני, תרבותי או משפחתי של מחבר התיאוריה . המדע הוא אובייקטיבי, והאובייקטיביות שלו הופכת את הביטוי "מדע יהודי" 6 לדבר והיפוכו . ובכן, אם אין "מדע יהודי", אין גם "מדע ישראלי" ? האם מדענים ישראלים חושבים כמו עמיתיהם בעולם ? האם הם מחנכים את הדוקטורנטים שלהם בדיוק כמו מנחים אמריקאים או גרמנים ? האם הפרוצדורות שמדענים ישראלים מבצעים במעבדותיהם זהות לאלו של עמיתיהם בגרמניה, והאם המעבדות שלהם מאורגנות ומסודרות כמו המעבדות שם ? האם המוטיבציה וסדרי העדיפויות של מדענים ישראלים דומים לאלו של עמיתיהם בגרמניה ? ואולי בכל זאת יש משהו ישראלי במדע הישראלי ? האם ישנה "מתמטיקה ישראלית", כמו שהציע חוקר בכיר בתחום ? האם ישנו סגנון פרשני ישראלי, כפי שהניח עמיתו ממדעי הרוח ? האם התרבות הישראלית טובה לחידושים במדע, כמו שגילו סינור וזינגר בספרם על תעשיית 7 עם זאת, האם התרבות הישראלית הטכנולוגיה העילית הישראלית ? מקשה על משמעת, סדר וארגון מדעיים ? האם היא מחוללת בעיות אתיות ? כיצד היא מגבילה את העשייה והחשיבה המדעיות בישראל ? המוח הסורר עונה על שאלות אלו, וסולל תוך כדי כך דרך חדשה בסוציולוגיה של המדע ומחדש נתיב תיאורטי, שמאז מלחמת העולם השנייה מעטים העזו לפסוע בו . אכן, המחקרים הקלאסיים 6 . המדע היהודי של איינשטיין : פיזיקה בצומת הפוליטיקה והמדע, עמ' 11 - 12 . 7 . ראו : דן סינור ושאול זינגר, מדינת הסטארט-אפ : מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל, תרגום : יהודה בן-מוחה, תל אביב, מטר, 2011 .
|
|