|
|
עמוד:9
המדע הישראלי : יש דבר כזה ? | 9 ובמוטיבציה הישראלית . המוח הסורר נחתם במסקנה ברורה : המדע אינו חף מתרבות . מדענים מושפעים מן התרבות שגדלו בה וחשיבתם נוצקת בתבנית נוף מולדתם . אי לזאת, שומה על חוקרי המדע לשוב אל המושג "תרבות" ולעשות בו שימוש כדי להבין את ייחודיות העשייה והחשיבה המדעית בהקשרים לאומיים שונים . במשפטי אי-השלמוּת שלו טען המתמטיקאי קוּרט גֵדֶל שאי- אפשר להוכיח מערכת הנחות מתמטית ללא מערכת חיצונית לה . בדומה לכך, כדי לפענח את הקודים הסמויים של הישראליות ולקבל תמונה שלמה יותר של המדע הישראלי, עלינו להשתמש במערכת תרבותית אחרת שתסייע להשוואה ולהנהרה . בחרתי להשוות בין המדע הישראלי למדע בגרמניה : לא רק כי ראשית המדע הישראלי היא בפרופסורים יהודים-גרמנים שבאו לכאן עוד לפני קום המדינה, ולא רק בגלל שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בששת העשורים האחרונים . בחרתי בגרמניה בשל הניגוד בין התרבויות וכיוון שחקרתי את שתיהן . אם כן, המדע הגרמני ישמש מראה שנבחן מולה היבטים שונים של המדע בישראל . שהרי רק השוואה מאפשרת הבנה עצמית, רק הנגדה ממסגרת את הייחוד . אולם תזכור הקוראת כי גרמניה אינה נושא הספר, ומדענים גרמנים משמשים בו אך ורק כלי להבנת ישראל והישראליות . כדי ללמוד על מגוון העשייה במדע הישראלי ולהבין את ייחודו התרבותי, שוחחתי עם 125 מדענים ומדעניות בשלל תחומים : חברה, 2 רוב המרואיינים עוסקיםחינוך וטבע, מדעי הרוח, רפואה והנדסה . במחקר בישראל, מיעוטם עובדים בארצות הברית ובגרמניה . אגב שיטוט בין מעבדותיהם למדתי להכיר את הקמפוסים של האוניברסיטה העברית בירושלים, של מכון וייצמן, של אוניברסיטת תל אביב, של הטכניון, של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, של אוניברסיטת בר אילן 2 . ראו : נספח ב', מדגם המרואיינים והרִאיוּן, עמ' 261 ספר זה .
|
|