תקציר

עמוד:9

9 תקציר ושל שיטות ניתוח ומתודולוגיות שהיא יכולה להיעזר בהן ; ובאמצעות הצעה לקביעת הסדרים ייחודיים לתחום העיתונות בחוק ההגבלים העסקיים . אנו מציעים ליצור אמות מידה ייחודיות להפעלת דיני התחרות בענף התוכן העיתונאי-חדשותי, ובראשן זניחת הגישה המסורתית הגורסת כי העיתונות המודפסת, המשודרת והמקוונת אינן פועלות באותו שוק . לתפיסתנו, הצרכן כיום אדיש למדיום שבאמצעותו הוא צורך את התוכן העיתונאי- חדשותי . המחקר מוצא כי יש להגדיר את סמכות הממונה על התחרות לבחון את השפעותיהם של מיזוגים ושל הסדרים כובלים על מידת המגוון בשוק התוכן העיתונאי-חדשותי . מגוון הבעלויות בשוק זה חיוני לשמירה על תפקודה התקין של התקשורת בחברה דמוקרטית . יתרה מזו, כאשר מדובר בעיתונות המודפסת או המקוונת, דיני ההגבלים העסקיים הם הגורם המפקח היחיד שביכולתו להבטיח את איכות התוכן העיתונאי- חדשותי . מאחר שחוק ההגבלים העסקיים בישראל אינו מגביל את שיקול דעתן של רשויות האכיפה לשיקולי תחרות כלכליים בלבד, אלא מתייחס גם להיבט של איכות המוצר והשירות ולהיבט של טובת הציבור, על דיני ההגבלים העסקיים לבחון את פגיעותיה של הריכוזיות באיכות התוצרים ובטובת הציבור ולהבטיח את יכולתו של שוק התוכן העיתונאי- חדשותי לקיים ביקורת פנימית על המהימנות ועל הדיוק של תוצריו . לתפיסתנו, חוסר הנכונות של רשות התחרות והממונים עליה לבחון את השפעתם של מיזוגים או הסדרים כובלים בשוק התוכן העיתונאי- חדשותי על האינטרסים החברתיים הייחודיים לו מבוססת בעיקרה על הטענה שמדובר בשיקולים אמורפיים או ערכיים מכדי להיכלל בניתוח התחרות . אנו מציעים אפוא מתודולוגיות למדידה ולהערכה של מידת המגוון בשוקי תוכן עיתונאי- חדשותי, ולהערכה של מידת השליטה של גורמים פרטיים על אמצעי התקשורת שברשותם ומידת ההשפעה של אמצעי תקשורת שונים על דעת הקהל . כלים אלו רלוונטיים הן לשלב הגדרת השווקים ( שכן הם מאפשרים לבחון את כוחם היחסי של ספקי תוכן עיתונאי- חדשותי הפועלים בטכנולוגיות הפצה שונות ) , והן לשלב בחינת ההסתברות לפגיעה בציבור בעקבות עסקת מיזוג או הסדר כובל . בבריטניה, רגולטור התקשורת ורשות התחרות אימצו תובנה דומה, והיא ניתנת ליישום מיידי גם על ידי רשות התחרות בישראל .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר