מבוא

עמוד:14

מבוא 14 של לופז שהובא לעיל . פעמים רבות מופיעים במקורות הללו יהודים 'וירטואליים', והם שולבו בעלילה כדי לחזק טענה מוסרית, תאולוגית או כנסייתית . סוג זה של עדויות הוא הבסיס הטקסטואלי לכמה מן הדעות החשובות ביותר שהעלו דורות של חוקרים ביחס ליהודים בימי הביניים המוקדמים, משום שבידם היה רק קומץ של טקסטים לטיניים . עם זאת, רבים מבעלי הסמכא ששלטו בתיעוד בעברית לא רצו או חששו להזדקק לתובנות של 'ההיסטוריה הכללית' על סוגיות שלפי תחושתם היו יהודיות בלבד, ועל כן לא ראו לנכון להשתמש במקורות מן החברה הסובבת . הבעיה השנייה נוגעת למצב המחקר . אלפיים שנים של יחסי יהודים—נוכרים ושתי מאות של דיון ציבורי מתמשך על מעמדם של היהודים בחברה האירופית יצרו סבך של השקפות, דעות קדומות והכללות על 'טבעם' של היהודים . הגלות מצאה את סמלה המובהק בשיח על הכלכלה היהודית בימי הביניים, וסוגיות כלכליות ניצבו בלב הפולמוס והוויכוחים האפולוגטיים במאות התשע עשרה והעשרים . על כן הפך השיח על היהודים בכלכלה לוויכוח פוליטי מובהק . כמה ממאפייניו הועלו לאחרונה בפי דרק פנסלר : בכל העולם המערבי המודרני הייתה פעילותם הכלכלית של היהודים לנושא שגרם השתוממות והתפעלות . השפעתם הכלכלית של היהודים הוצגה לעתים קרובות בהגזמה לא רק אצל אנטישמים שחיפשו אשם בחוליים חברתיים מכריעים, אלא גם בפיהם של פילושמים, שזיהו כאן גילויים המצויים מחוץ לבחירה ביהדות . למן אמצע המאה התשע עשרה ועד למלחמת העולם השנייה אימצו כותבים יהודים שיח זה של שונות יהודית כלכלית בקשת רחבה של גישות – למן התגוננות וחששות, דרך חגיגת ניצחון מלאת ביטחון עצמי ועד לביקורת עצמית קשה ; בין כך ובין כך השוני הכלכלי היהודי נשאר בולט בתודעה העצמית היהודית . או אז, בעקבות השואה, איבד הדיבור על שונות כלכלית יהודית ממעמדו המכובד, ואפילו דיבור על צורותיה המתונות זוהה עם האנטישמיות הנאצית . מלומדים יהודים, בתורם, התעלמו מן הנושא וחזרו אליו רק בשני העשורים האחרונים . 4 הספר הנוכחי עומד לדון במספר תפיסות : אחת היא העוצמה הכלכלית שיוחסה ליהודים בימי הביניים, הנחה שהועתקה מן המצב המודרני אל העבר . סברה זו 4 Penslar, ‘Forewordʼ, p . vii

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא