|
|
עמוד:12
שובו של האב הנעדר 21׀ גם לקריאתנו בשרשרת הסיפורים שלפנינו . מחד גיסא זו עמדה ׀ המבקשת להביא לידי ביטוי את כוחו ולכידותו של כל סיפור בפני עצמו וגם את מורכבותה העריכתית של חטיבת הסיפורים כולה ; מאידך גיסא זו קריאה שאינה תוחמת את חטיבת הסיפורים בגבולותיה אלא מבקשת להכיר בחשיבותו של הדיאלוג הנוצר בינה ובין הקשריה המידיים והרחוקים, דהיינו קשריה הן עם הסוגיה ההלכתית שבה היא נטועה הן עם יחידות ספרותיות 7 בעקבות גלית חזן-רוקם, שבבסיס והלכתיות אחרות של חז"ל . עבודתה על ספרות חז"ל עומדת הטענה בדבר מקורותיה ההטרוגניים והרב-קוליים של ספרות זו, נבקש גם אנו להדגיש 8 לפיכך, קריאתנו את מפולשותה של שרשרת הסיפורים שלפנינו . תיעשה לאור תאוריות ספרותיות, תרבותיות, פסיכולוגיות ופולקלוריסטיות המדגישות את הדיאלוגיות המודעת והסמויה של כל טקסט באשר הוא עם סביבתו הקרובה והרחוקה . * ספר זה הוא פרי של מפגש ודיאלוג בין שני חוקרים המתמחים בשדות שונים של הספרות העברית . חיים וייס הוא חוקר ספרות חז"ל העוסק במרחב הטעון הנוצר ביצירתם של חז"ל בין 7 גם בלי לציין זאת במפורש עמדתנו מנהלת דיאלוג מורכב עם עמדתו הפרשנית של פרנקל, שהעמיד במרכז עבודתו המחקרית את "סגירותו" המוחלטת של הסיפור היחיד, על המשמעויות ההיסטוריות והספרותיות העולות מכך . לסיכום עמדתו ראו למשל פרנקל 1977 ; פרנקל 1981 , עמ' 32 - 50 . לסקירה מפורטת של עמדתו ושל התגובות המחקריות המגוונות לה, ראו לוינסון תשס"ז ; מרינברג-מיליקובסקי 2015 , עמ' 40 - 44 . 8 ראו למשל דבריה בפתיחת מחקרה על איכה רבה : " . . . מחקר זה מצביע על מקורות הטרוגניים ורב-רבדיים לסמכות המובעת באגדת חז"ל . . . [ ו ] הוא מצביע על מקור מובהק לאחת מתכונותיה הסגנוניות והתבניתיות העקרוניות ביותר של ספרות זו : נטייתה להביע משמעות מורכבת באופני שיח רב-קוליים" ( חזן-רוקם 1996 , עמ' 16 ) . דברים ברוח זו מופיעים גם בפתח ספרה על סיפורי שכנות . ראו חזן-רוקם 2003 , עמ' 12 .
|
|