|
|
עמוד:11
פתח דבר 11׀ עם זאת, בעקבות דינה שטיין, אנו מבקשים להבחין בין דמותו או ׀ כוונתו של העורך ( הממשי או המדומיין ) ובין המערכת הספרותית הערוכה והמוגמרת שהעמיד . שאלת כוונתו של העורך ( או המספר ) בבחירתו דווקא בשבעה סיפורים אלה להנהרת הדיון ההלכתי בהיעדרותם של חכמים מביתם אינה עומדת במרכז עיוננו, וכמו שציינה שטיין, זוהי שאלה שכל ניסיון להשיב עליה תשובה של ממש נועד לכישלון : "הכפפת משמעותו של טקסט לכוונתו המשוערת ( או אף המוצהרת ) של המחבר או העורך נכללת בהגדרה של 'כשל התכוונותי' . משמעותו של טקסט אינה יכולה להיות מצומצמת לכוונה שאנחנו מייחסים לדובר או 4 לפיכך, דיוננו יתמקד לכותב . הבבלי אינו יוצא דופן בהקשר זה" . באופן שבו המערכת הסיפורית המוגמרת, על הזיקות הגלויות והסמויות בין יחידותיה, חושפת מערך שלם של דימויים, תקוות, חרדות ופחדים הנוגעים למתח שבין ה"בית" ובין ה"אב" הנעדר המצוי בבית המדרש ולהשפעת היעדר זה על מורכבות היחסים של אבות עם נשותיהם, בנותיהם ובניהם . אנו מבקשים לייחס לשרשרת הסיפורים הזאת סוג של "סגירות 5 זוהי אפשרות דינמית", במונחיו של איתי מרינברג-מיליקובסקי . התבוננות בטקסט שהיא, לטענתו, "קריאה מקסימליסטית של הסיפור כשהוא לעצמו, בצד קריאה מקסימליסטית של ההקשר שבתוכו בא, ובעיקר — הטלה 'מסכסכת' כביכול של שתי 6 על אף השוני במוקד המחקרי בין נושא הקריאות זו על זו" . מחקרו של מרינברג-מיליקובסקי ( סיפורים הנכפלים בבבלי ) ובין נושא מחקרנו ( שרשרת סיפורים תחומה ומוגדרת ) הרי נדמה כי הנחת היסוד של עמדתו באשר להקשרו של הסיפור היחיד תקפה ספרותית עצמאית, בעלת מסגרת או עיקרון מארגן משלה . . . הבנוי [ ה ] מכמה יחידות נפרדות", וראו לוינסון תשס"ה, עמ' 280 וההפניות שם . לתיאור רצפים סיפוריים בבבלי ראו יסיף תש"ן . 4 שטיין 2008 , עמ' 7 ; התרגום שלנו . 5 לעתים הוא ממיר את המונח הזה במונח "סגירות מפולשת" . 6 מרינברג-מיליקובסקי 2015 , עמ' 54 . ההדגשה במקור .
|
|